מעלת הבחירה מודגשת במיוחד במתן תורה (אע"פ שמזכירים זאת בכל יום); בחג השבועות גופא עיקר המעלה הוא אחרי שעה השישית שאז הי' מתן תורה לדעת הפדר"א. (ס"א)

הדיבור אודות ענינים נעלים בדוגמת ענין הבחירה אע"פ שישנם כאלו שאינם שייכים לזה לע"ע מפני שע"י הדיבוד אודות זה הוא הכלי שעל ידו יתגלו אצלם ענינים אלו לעתיד לבא; מתן תורה קשור עם משה, דוד, והבעש"ט (דוד והבעש"ט נסתלקו בשבועות) והשייכות ביניהם, דאצל כולם מורגש הענין ד"לכתחילה אריבער": אצל משה - ענין התורה שאינה מתחשבת עם מציאות העולם - "לכתחילה אריבער". (ס"ד)

ענין "לכתחילה אריבער" אצל דוד המלך - היא בפשטות, דהנהגת המלך הוא באופן ד"לכתחילה אריבער", ובפרט אצל "דוד מלך ישראל חי וקיים" - "נצחי" שאין עליו הגבלות; עילוי ד"לכתחילה אריבער", דדוד לגבי משה - אצל משה הי' זה ב"מדבר" שההנהגה היתה באופן ניסי, משא"כ אצל דוד "בארץ נושבת" הנהגה טבעית ואעפ"כ היתה הנהגתו באופן ד"לכתחילה אריבער"; ב' הפרטים דמשה ודוד (ד"לכתחילה אריבער") בכללות קאי על ב' אופני עבודה - א) דיששכר - תורה, ב) ודזבולון - פרקמטיא. (סי"א)

הקשר בין דוד משה והבעש"ט בהענין ד"לכתחילה אריבער" (נוסף על שאר הדברים שגם אצל הבעש"ט היה הנהגה ד"לכתחילה אריבער" וכידוע הסיפורים בזה; העילוי ב"לכתחילה אריבער" דהבעש"ט לגבי משה ודוד - דאצלם הי' זה בזמן של גילוי אלקות (משה - במשכן, דוד - עיקר מלכותו בירושלים); משא"כ אצל הבעש"ט שהי' בזמן של חושך כפול ומכופל ואעפ"כ היתה הנהגתו באופן ד"לכתחילה אריבער". (סי"ז)

ההנהגה ד"לכתחילה אריבער" צריכה להיות גם בהנהגת הכלל; אודות המצב בארץ הקודש. (סכ"ו)

השתתפות בכינוס תורה - ויכוח הבייתוסים ורבי יוחנן בן זכאי בנוגע לעצרת אחרי השבת. (סל"ב)

ענין נוסף כהשתתפות בהכינוס תורה - מחלוקת הראשונים האיך צריך להיות מצות תלמוד תורה. (סל"ט)