ביאור הלשון בגמרא: "אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים" והלשון "עשרת ימי תשובה"; החילוק דראש השנה ויום הכיפורים, להימים שביניהם הוא ע"ד החילוק בין עבודת אתכפיא (שאר הימים) לאתהפכא (ראש השנה ויום הכיפורים) וכשישנה גם עבודת אתכפיא בראש השנה (שהוא דבר המשותף בעשרת הימים) א"כ בימים שלאחרי זה, עבודת האתכפיא הוא יותר קל; בפרט בשנה זו שמראש השנה נכנסים מיד לשבת קודש. (ס"א)

ע"פ הנ"ל יובן גם ביאור הצ"צ - של' יום דחודש אלול הם כנגד אותיות האחרונות דשם הוי', ועשרת ימי תשובה הם כנגד יו"ד (אות הראשון) שרומז על יחידה שבנפש שאינו משתנה ויכול לברר גם ענין החמץ; השייכות בין חמץ לעשרת ימי תשובה היא שישנה מעלה באתכפיא לגבי אתהפכא. (ס"ב)

לימוד הוראה מפרשת השבוע "האזינו השמים ותשמע הארץ", משה רבינו אמר האזינו (לשון קירוב) לשמים - ענינים רוחניים ותשמע (לשון ריחוק) לארץ - ענינים גשמיים; וכמו"כ בתורה ומצוות אצל כאו"א ישנו שמים - תורה (האזינו) תענוג, וארץ - מצוות (תשמע) קבלת עול. (ס"ד)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לח, מח) "וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה". (ס"ה)

המשך השאלות בפירוש רש"י - מפ' בא עה"פ (יב, מא; נא)"בעצם היום הזה", והביאור. (ס"ו)

המשך הביאור בפירוש רש"י, וה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ז)