ע"ד המאמר "וקבל היהודים וגו'" שנאמר לפני ארבעים שנה (תרפ"ז-תשכ"ז), ודיוק הלשון "וקבל" לשון יחיד מתאים לענין מתן תורה שנאמר "ויתן" לשון יחיד. (ס"א)
ענין האחדות מתבטא בנגלה "דאל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה" שאינה שרוי' במחלוקת, וענין האחדות בתורה. (ס"ב)
כהכנה לענין ד"קבל היהודים" (הנ"ל) צ"ל מחיית עמלק, שמכניס קרירות לכל ענין שבקדושה. (ס"ג)
סיפור מאדמו"ר מהוריי"צ ע"ד (ר' פנחס רייזעס, שהביא) מאמר אדמו"ר הזקן שעמלק בגימטריא ברזל (עם הכולל) וספק, וביאור הקשר בין עמלק לברזל, ודוקא עם הכולל, והקשר לספק. (ס"ד)
ביאור ארוך איך שפרטי הסיפור שייכים גם לדורנו; והנקודה שמתחילים לחשוב בתחלה בדקות שלא הקב"ה מנהיג את העולם, וזה מביא לענינים הבלתי רצויים כמו אז; נגד הויכוחים שמנהלים עם הכומרים. (ס"ה)
במגילה מסיימים שע"י מרדכי "וישם המלך מס על הארץ ואיי הים" וזהו ג"כ הוראה שכ"א צריך לנצל את מעמדו והשפעתו גם על העמים שסביבו. (ס"ו)
בצד השוה שבין "הקהל" ל"פורים" שבשניהם מודגש ענין ה"טף". (ס"ז)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לעשות כרצון איש ואיש". (ס"ח)
שמחה בלי הגבלות במיוחד בפורים, ובמיוחד עתה. (ס"ט)
ע"ד השלוחים לאוסטרליא, לקרית גם, ולעוד מקומות, והצלחתם. (ס"י)
ביום זה "נטל עשר עטרות" ופעולתו בעבודה. (סי"א)
אודיו