בעשרת ימי תשובה צ"ל תשובה בשמחה מצד (הדרשו ה') "בהמצאו", שזהו"ע בכי' בסטרא דא וחדוה מסטרא דא, ראש השנה (חדוה) יום הכיפורים (בכי') - סדר דתשובה. (ס"א)

כל הנ"ל כפי שהוא בהשרש ומקור, אבל בגלוי הנה הבכי' בגילוי (ר"ה - וגילו ברעדה) והשמחה בגילוי (זמן שמחתנו); הוראה מתפילת חנה שנפקדה בראש השנה; הוראה מהפסוק (בהפטרת יום ב' דראש השנה) "לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים" ע"פ ביאור הבעש"ט - לעשות מ"חנה" (- קדושה) אין ילדים - שיהי' יש ילדים (בתורה ובמצוות). (ס"ב)

ביאור בלשון הרמב"ם בהלכות תשובה ש"התשובה יפה, ובעשרת ימי תשובה יפה ביותר", כשה' הוא "בהמצאו וגו'" אז התשובה חביבה ויפה ביותר - וזה פועל קירוב להקב"ה (בהיותו קרוב). (ס"ג)

יום הכיפורים הוא זמן תשובה, וההכנה לזה הוא בז' ימים שלפניו, כדוגמת כהן גדול ששבעת ימים לפני יום הכיפורים היו מפרישין אותו; "הדרן" על מסכת יומא - "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל וכו'", בסיום המסכת מובא שני פסוקים על טהרת הקב"ה את ישראל: א) "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'", ב) "ואומר מקוה ישראל ה' וגו'"; וקישור עם התחלת המסכת. (ס"ד)

ביאור סיום תפלת חנה עה"פ (ש"א ב, י) "הוי' יחתו מריביו… וירם קרן משיחו", וקישור הפירוש הפשוט עם הפירוש המובא בלקוטי תורה (בשם הזהר); משיח יכוף כל ישראל כו', ענין של מלחמה עם מריבים - מלאכים המונעים המשכת חסדים למטה, וזהו "הוי' יחתו מריביו וגו'". (ס"ה)

אודות המגבית עבור "קרן חנה". (ס"ז)

ביאור עה"פ משיעור היומי בחומש, (משלישי עד רביעי בפ' ברכה), (לג, יג) "וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו… והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה"; לעשות מהרבבות המנגדים ליוסף ובניו - רבבות אפרים, שזהו"ע "יוסף ה' לי בן אחר" - לעשות מ"אחר" "בן", יפוצו מעינותיך חוצה. (ס"ח)

בתפלה, ישנה דיעה שכשישנם ששה מתפללים הרי המיעוט (ד' ה') בטל לגבי הרוב כנ"ל, וה"ז מציאות של עשרה, כמו"כ בנדו"ד שנמצאים אנו לאחרי יום הששי דעשרת ימי תשובה (רוב), בודאי נפעלו כל הענינים ושאר הד' ימים יהיו ג"כ באופן זה. (ס"ט)