תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ברוך הגומל
תוכן ענינים
פותחין בדבר מלכות - דברי בעל הגאולה בי"ב תמוז ה'ת"ש; א' מהנקודות העיקריות די"ב תמוז - ענין האחדות ובאופן דכולנו כאחד. (ס"א)
ביאור דיוקי הלשון במכתב בעל הגאולה מי"ב תמוז תרפ"ח. (ס"ב)
השנה שנת ארבעים להגאולה ועתה "קאי איניש אדעתא דרבי'", ומספיק שיהי' א' שהי' באותו מעמד שעתה הגיע לעצם ולפנימיות והוא יכול להעביר את זה לכולם. (ס"ג)
בלקוטי תורה שעד ארבעים שנין השיגו בני ישראל ע"י עבודתם ואחרי הארבעין שנין "נתן ה' לכם לב וגו'", ואין מזה סתירה לדברי הגמרא שעד מ' שנין לא קאים כפשוטו. (ס"ד)
ביאור דיוקי הלשון שמביא בעל הגאולה במאמר הב' אחרי גאולתו "ד' חייבים להודות וסימנך וכל החיים יודוך סלה". (ס"ה)
גאולת י"ב תמוז לפני מ' שנה היא התחלה לכל הניסים שאירע בשנים שלאחרי זה לשארית הפליטה דעם ישראל. (ס"ו)
יש ללמוד כו"כ הוראות בעבודת ה' מעניני המלחמה (שהיתה לפני כמה שבועות). (ס"ז)
כשהאדם מתייגע ומשיג בשכלו עד כמה שאפשר לו להשיג "קאים אדעתי'" מגיע הוא עי"ז לדרגת השכל הבאה ע"י סייעתא דשמיא "נתן הוי' לכם", ועד"ז בנוגע להעמקה ודיוק בהמאורעות בי"ב-י"ג תמוז; וההוראה: המדובר בחסידות שייך לכאו"א. (ס"ח)
הרמב"ם פוסק ברורות איך תהי' הגאולה וח"ו לומר שכבר היתה אתחלתא דגאולה. (ס"ט)
דעת בעלי בתים היפך דעת תורה ועד"ז בהנ"ל; יהודי רוסי' עומדים כל הזמן במסירות נפש ובעל הגאולה פתח את הדרך לזה. (ס"י)
מגבית למוסדות בעל הגאולה; יש לתת במספר ארבעים. (סי"ג)
שנת השבעים להתייסדות תומכי תמימים. (סט"ו)