העילוי דמוצאי ש"ק בכלל, ודשבוע זה בכלל, ובמיוחד כשזה חל ביום ההילולא של הנשיא. (ס"א)
אצל כל צדיק ובפרט נשיא, הרי "עומד ומשמש" גם לאחר הסתלקותו, וזה מתבטא (בעיקר) בתורתו, ע"ד מאמר דנשיא דורנו ב"זכור את אשר עשה לך עמלק". (ס"ב)
עבודת היהודי במוצאי ש"ק לפעול אור ע"י הכאה גם החושך העולם, וזה נעלה מענין השבת. (ס"ג)
בין בפ' בשלח (יציאת מצרים) ליתרו (מתן תורה) מובא הסיפור ע"ד המן, כי לימוד התורה שייך לענין המן שלא יהי' דאגות הפרנסה וכו', ובזה גופא כמה דרגות; ע"ד המגבית (עבור "קרן השנה"). (ס"ה)
כמו במן הי' זה מהקב"ה "אחדות פשוטה", ולאידך היה בזה ריבוי טעמים לפי רצונו של כ"א, כך גם מצינו בתורה; בדיוק הל' "לא ניתנה תורה וכו'" ולא "מצוות". (ס"ו)
בפירוש רש"י על "ותקח מרים הנביאה וגו'" וביאורו בעבודה דמעלת האשה הוא כשהיא מתייחסת לאהרן. (ס"ז)
נעשה קודם לנשמע גם במן, ע"ד הגאולה העתידה. (ס"ח)
אודיו