הענין הא' שבחג השבועות (תקנת אנשי כנסת הגדולה לומר) "זמן מתן תורתינו"; היינו החידוש דמתן תורה לגבי התורה דלפני זה, וההוראה: מכיון שהתורה ניתנה בלשון יחיד לכאו"א, לכן כאו"א חייב בקיום כל המצוות (אפילו במצות מלך שמקיימים אותה ע"י המלך שהוא לבו של העם). (ס"א)

הענין הב' שבחג השבועות - הסתלקות דוד המלך שענינו לפעול שלימות גילוי אלקות בעולם למטה; בו ביום מלך שלמה שישב על כסא הוי' תכלית השלימות דענין הנ"ל. (ס"ב)

ענין הג' שבחג השבועות - הסתלקות הבעש"ט שענינו לפעול גילוי אלקות בעולם - דירה לו ית' ב(כל ה)תחתונים בשוה; הפצת המעינות חוצה (התקשרות סתים דנשמתא עם סתים דקוב"ה ע"י סתים דאורייתא ועי"ז פועלים בסתים דעולם); הביאור בזה שפנימיות התורה נקרא "מעיין". (ס"ג)

ג' ענינים הנ"ל קשורים זה עם זה - ובסדר מדוייק כנ"ל - ע"פ סדר השתלשלות הספירות; ההוראה, בדורנו מצוה לגלות זאת החכמה; פנימיות התורה לכאו"א ובפרט שנה זו שהוא שנת הקהל. (ס"ד)

לאלו שהולכים בתהלוכה - שיאמרו לחיים. (ס"ה)

אודות מוסדות חינוך לבני ובנות ישראל - שהעסקנים בעניני חינוך יאמרו לחיים. (ס"ו)

1) צד השוה בג' הענינים הנ"ל שבחג השבועות (בהשגחה פרטית), ה"ה נקודה משותפת בג' ענינים הנ"ל - ענין האחדות, ובמתן תורה ענין האחדות מתבטא הן מצד הלומד; הן מצד התורה עצמה; והן מצד הקב"ה נותן התורה; 2) כל הנ"ל נפעל ע"י שעמדו נגד ההר (הר סיני), וקשור למאורעות שאירעו לאחרונה בארץ הקודש: שהי' נוגע לקיום דעם היהודי ולכן פעל התאחדות אצל כולם ונשקו כותל המערבי מפני קדושת ארץ הקודש; 3) ההוראה לנצל הכחות להתייגע בלימוד התורה (המביא לידי מעשה). (ס"ה)

1) מעלת ענין האחדות שמצינו בדוד המלך - הענין הב' דחג השבועות; 2) מעלת ענין האחדות שמצינו אצל (תורת) הבעש"ט - הענין הג' שבחג השבועות; 3) להפיץ המעיינות - תורת הבעש"ט - חוצה; ביאור בפתגם "אימתי קא אתי מר… מעינותיך חוצה"; ע"פ פנימיות התורה ההלכה כדעת הרמב"ן לעומת הרמב"ם - בענין השינוי במציאות העולם לעתיד לבא. (ס"ט)