ביאור בשיטת הרמב"ם שהשמיט הדין ד"משנכנס אדר מרבין בשמחה" משום דאזיל לשיטתו שבכל השנה צ"ל בשמחה, משא"כ המאן דאמר בגמרא שכתב זאת סובר שאין צריכים להיות בשמחה כל השנה - ולכן צריכים להדגיש ש"משנכנס כו'", אמנם המגן אברהם מביא הענין ד"משנכנס כו" אע"פ שסובר שצ"ל שמחה כל השנה והטעם: מכיון שבזמננו גדל חושך הגלות, וקשה להיות בשמחה תמיד, ולכן צריכים להדגיש שלפחות "משנכנס אדר מרבים בשמחה", וההוראה. (ס"א)

טבע האדם שכשהוא בשמחה - רוצה שישתתפו בזה אנשים רבים, וזה קשור לפורים, וכמ"ש במגילה: "כנוס את כל היהודים", וכמו"כ קשור לפ' פרה: ע"י שמטהרים את הטמא מטומאתו יכול להתקרב לשאר האנשים; ביאור ענין טהרת מת בזמננו, כשאין בית המקדש. (ס"ב)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לז, א) "ויעש בצלאל את הארון עצי שטים". (ס"ד)

שאלות בלקוטי לוי יצחק באגרת התשובה (ספ"ט) בענין אדם שחייב כרת, שתקנתו: "הי' רגיל לקרות פרק אחד - יקרא ב' פרקים". (ס"ה)

הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)

הביאור באגרת התשובה. (ס"ז)

המשך הביאור, וה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ח)