תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
שיחה א: סעודת משיח באחרון של פסח הוא לאחרי תפלת מנחה; מקור השייכות דמשיח לאחרון של פסח מהפטרת היום; הטעם דסעודת משיח הוא בסוף היום דאחרון של פסח דמרמז לסוף הגלות. (ס"א)
שיחה ב: אחרון של פסח חל ביום השבת, ובזה מודגש ב' ענינים: (א) פסח - יציאת מגלות, ולמעלה מזה (ב) שבת - מושלל מענין הגלות; ע"ד הנ"ל הוא במלך המשיח: (א) "ילחום מלחמת ה'", "יכוף כל ישראל כו'" - ענינו של משיח - יחידה וגם בזה ב' ענינים מושלל מכל הענינים וביחד עם זה שייך להאדם; עד"ז מצינו ברשב"י שהי' מושלל מענין הגלות וביחד עם זה הי' במערה. ב' ענינים במשיח: הכנה לבנין בית המקדש השלישי ולאחרי זה. (ס"ב)
שיחה ג: "ויהי בשלושים שנה" לשיחת אחרון של פסח תש"א שאז סיפר אדמו"ר מהוריי"צ שבשנת תרס"ו אכל אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ביחד עם התלמידים דתומכי תמימים וצוה לתת לכאו"א ד' כוסות. (ס"ג)
שיחה ד: ביאור לשון המדרש (קהלת רבה פ"א, ג) "שבע שבתות תמימות תהיינה, אמתי בזמן שאין ישוע ושכני' ביניהם" (בזמן שפסח חל ביום השבת), ד' כוסות באחרון של פסח שייך לא רק לתלמידי תומכי תמימים אלא לכאו"א; ד' כוסות הם על שם גאולת מצרים ולדיעה אחרת על שם גאולה העתידה; בכל שנה צריך להיות חידוש אשר לכן החידוש בשנה זו - שגם הנשים ישתו ד' כוסות באחרון של פסח. (ס"ד)
שיחה ה: הכוונה ב"תמימות" היא לא רק פירוש המילה כפשוטה - "שלימה" מבלי שום חסרון, אלא שצ"ל המוסיפה מעלה יתירה בהדבר; הנ"ל בעבודת האדם; העבודה דתמימות צ"ל גם בהמצוות התלויות ברגל האדם, אשר לכן כל אלו שהלכו על ה"תהלוכה" יגידו לחיים. (ס"ה)
שיחה ו: המשך (לשיחה ד) בביאור המדרש "אימתי הן תמימות בזמן שאין ישוע ושכני' בינים" (כשפסח חל ביום השבת); ענין זה מבואר במדרש - שרוב סודות התורה גנוזין בה; "אימתי הן תמימות כשעושין רצונו של מקום"; ספירת העומר - עבודת הבעל תשובה. (ס"ו)
שיחה ז: יציאת מצרים מסובב ממתן תורה, לכן גם בעת יציאת מצרים קיימו בני ישראל מצוות; שאלה כללית 1) ביציאת מצרים היו בני ישראל בדרגא נמוכה, ואם כן, איך נתגלה להם גילויים הכי נעלים; 2) תינוק מיד כשנולד מחנכין אותו בדברים הכי נעלים; 3) במתן תורה הי' גילויים הכי נעלים "וירד ה' על הר סיני" וכו' וביחד עם הנה עשרת הדברות הם בדברים פשוטים דוקא; והביאור - דמצד התורה הנה דוקא בענינים פשוטים מתלבש גילויים הכי נעלים. דוגמא להנ"ל מברכת הנהנין דכשאוכלים דבר הכי פשוט מברכים ע"ז דבנוסח הברכה ישנם ענינים הכי נעלים. (ס"ח)
שיחה ח: ביאור לשון המדרש "(אימתי הן תמימות) בזמן שאין ישוע ושכני' ביניהם"; ה"זמן" מתחלק (בכלל) לג' סוגי תקופות הימים: ימי השבוע, ימי החודש וימי השנה; שינויים הנ"ל ב"זמן" נשתלשלו מהשינויים שישנם בתורה (תורה שבכתב ותורה שבעל פה וכו'); השינויים בתורה פועל שינויים במצוות; כמה דוגמאות לזה. שלימות בספירת העומר כשפסח חל ביום השבת. (ס"ט)
שיחה ט: ענין משותף בין פסח, ספירת העומר ומתן תורה - ענין הדיבור, פסח - "פה סח"; ספירת העומר צ"ל בדיבור; מתן תורה - לימוד התורה בדיבור; ביאור מאמר חז"ל "אין עושין מצות חבילות חבילות"; הוספה בלימוד התחורה (בהמשך להמדובר בט"ו בשבט שנה זו). (ס"י)
שיחה יוד: "בשכר נשים צדקניות כו' נגאלו אבותינו ממצרים", והנשים ראו נחת מילדיהם, ועד"ז הוא בכל דור ודור עי"ז שהנשים שבדור מחנכים ילדיהם - רואים מהן נחת אמיתי ובאופן ש"הם הכירוהו תחלה". (סי"א)
שיחה יא: בגאולה העתידה לא ישאר אף אחד בגלות; ברכה לאלו שיצאו זה עתה ממצור ושבי', שיהי' בואם לשום כו'.
[כ"ק אד"ש הזכיר ע"ד הד' כוסות, ואמר שישנו דיעה שצריכים לעשות כוס חמישי]. (סי"ב)