שיחה א: העילוי דמתן תורה - אף שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה - שהתורה ניתנה למטה כמו שהיא למעלה; הנפקא מינה בתורה כמו שהיא למעלה וכמו שניתנה למטה במתן תורה - שניתנה לכאו"א; ביאור מאמר ר' יוסף "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא". (ס"א)

שיחה ב: בהמשך להמדובר (בט"ו בשבט שנה זו) "לכבוש" את העולם ע"י לימוד התורה; כמה דרגות בלימוד התורה; דרגא הכי נעלית בבעל עסק כשלומד באופן כזה שבשעת הלימוד אינו נקרא בעל עסק - אעפ"כ צריך להיות הענין דיששכר וזבולון. (ס"ב)

שיחה ג: "איזהו אשה כשרה - העושה רצון בעלה"; אשה צריכה לדרוש מבעלה ללמוד תורה באופן כזה דבשעה זו יהי' כמו "ישיבה בחור" (ולא כמו "מנהל בנק" או כמו "נשיא דארצות הברית" [שגם יהודי יכול להיות "פרעזידנט"] כו') ואינו שומע כשהטלפון מצלצל ואינו מקבל עניני מסחר כו'. (ס"ג)

שיחה ד: שקו"ט בהטעם שהימים טובים נקראים "שלש רגלים (ע"ש העלי' לרגל); אפילו להדיעות ששמחת יום טוב בזמן הזה מדאורייתא - אין זה כמו שמחת יום טוב ע"י הקרבת קרבנות בזמן שבית המקדש הי' קיים; הביאור בזה. (ס"ה)

שיחה ה: תורת אדמו"ר הזקן "מען דארף לעבן מיט דער צייט… מיט דער פרשת השבוע כו'"; ביאור פירוש רש"י בקהלת עה"פ (א, טז) "ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך וגו'" - "מכאן אמרו רבותינו ז"ל גר שבא להתגייר מודיעים לו מקצת עונשים וכו'"; בהמשך להביאור בפירוש רש"י - ע"ד מיהו יהודי; הטעם שקורין מגילת רות בשבועות. (ס"ו)

שיחה ו: השתתפות בה"כינוס תורה": ביאור דברי הר"ן (קידושין רפ"ב) דאשה אע"ג שאינה מצווה בפרי' ורבי' מ"מ יש לה מצוה מפני שהיא מסייעת לבעל לקיים מצוותו; ובהמשך לזה - ביאור בהלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן דאשה אע"ג שאינה במצוות תלמוד תורה מ"מ אם היא עוזרת לבנה או לבעלה שיעסוק בתורה חולקת שכר עמהם כו'. (ס"ז)

שיחה ז: ברכה לאלו שנמצאים לעת עתה במיצר ושבי' - שכאו"א מהם נקרא צדיק - שיגאלו בקרוב. (ס"ח)

שיחה ח: ע"ד גזירה האיומה ד"מיהו יהודי". (ס"ט)