1. מגילה נקראת בי"א כו' ובט"ו - פעולת הפורים הן בבחי' ו"ה (י"א) והן בבחי' י"ה (ט"ו) שבנפש האדם, והשייכות לפ' זכור - מחיית עמלק שמכסה על בחי' י"ה שלא יומשך ויתגלה בבחי' ו"ה
 2. המעלה דפורים לגבי מ"ת - "קיימו וקיבלו" לא רק מצד כחות הגלויים, אלא גם מצד עצם הנשמה, שמתגלית במצב של העלם והסתר, "הסתר אסתיר", בחי' שלמעלה מגילוי
 3. השייכות דפורים לגאולה האמיתית והשלימה, והרמז במצוות דפורים שמתחילות באות מ"ם, לרמז על סתימת פירצת הגלו, לעשותה מ"ם סתומה, "לםרבה המשרה"
 4. החידוש דפורים - אחדותם של ישראל (הן בעצמם, והן עם הקב"ה) במעמד ומצד ד"מפוזר ומפורד בין העמים", וההוראה - שכל עניני הפורים יהיו "ברוב עם" בכל מקום שבעולם
 5. ביאור בפירוש רש"י ריש פרשתנו - "לכל דברות כו' קדמה קריאה לשון חבה כו'"
 6. "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח גו' מלח ברית אלקיך" - ה"ברית" עם הקב"ה בקיום נצחי, ע"י ה"מלח", מיתוק הגבורות, הפיכת הרע
 7. גאולה באופן ד"מיסמך" ו"זירוז" - "אין צו אלא לשון זירוז"
 השלמות לשיחות דלעיל:
חלוקת משקה וניגוני שמחה