האחדות ד"נצבים" הוא "לפני ה' אלקיכם", מוסיף עליו "וילך" שמאחד את כל ישראל כל אחד בדרגתו; בתורה ישנם ב' ענינים:א) הבנה והשגה, ששייך לכאו"א לפי דרגתו, ב) רצון והתנשאות עצמי ששייך לכל ישראל בשוה, ודוקא המלך יכול להמשיך דרגא זו. (ס"א)

מראש השנה עד יום הכיפורים - הכל נקודה אחת ונפרט לפרטים - י' ימים; ביום הכיפורים מודגש האחדות שמתפללים עם העבריינים בדרגתם הם, אבל בראש השנה האחדות בנשמות ישראל הוא כמו שהם למעלה; דוקא ביום הכיפורים מזכירים את היתר התפלה עם העבריינים משום שבקטורת מקטירים גם חלבנה שריחו רע וזה שייך במיוחד ליום הכיפורים. (ס"ב)

שאלות בפירוש רש"י (לא, י)" "מקץ שבע שנים - בשנה ראשונה של שמיטה בשמינית". (ס"ב)

בההערות על הזהר (פ' וילך) מפרש ש"וסלקין" ענינו בינה וזה דורש ביאור מאחר שבינה היא המשכה ולא סילוק; בינה מגלה ענין עמוק יותר מחכמה; האשה נקראת "עקרת הבית" - עיקר הבית; ביאור בהסיפור דחנה ופנינה: חנה רצתה בנים שיהיו שאולים לה' כל ימי חייהם וגם פעלה על בני פנינה "ורבת בנים אומללה" - מלשון חיתוך שהבנים יתנתקו מפנינה, - פנינים, ענינים הכי יקרים בעולם הזה. (ס"ה)

הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)

מה שרש"י מזכיר "מוצאי שביעית" משום שהוא אויסגערוט משביעית, והשביעית נרגש בו אף שהוא בשמינית; נהי' ענין ש"לא הי' כמוהו" מסדרים שיהודים יצאו ביום הכיפורים מבית הכנסת; צריכים לדאוג לפרסם שענין זה שלילי הוא. (ס"ח)

בשמיטה מאיר הענין דלעתיד לבא; וזה באופן שהתכללות אינה רק למעלה - "לפני הוי'", רק שזה ע"ד הענין ד"וילך" - למטה בעולם. (ס"ט)