"הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא וכו'" - התבוננות צריכה להביא שיחוש באותו הרגע את יציאת מצרים; לפיכך היא יסוד גדול וכו' באמונת ישראל; היציאה עכשיו ממצרים באה מחמת שהוציא את אבותינו. (ס"א)

ההתבוננות ד"הא לחמא וכו'" אינה מספיקה וצריך אף להגבי' את המצות בפשטות; פסח הוא זמן מיוחד לזכירת יציאת מצרים אך שייך לכל השנה; שאלת מה נשתנה ע"י ילד שיצא לאחרונה מ"אחורי מסך הברזל". (ס"ב)

ביאור פנימיות הענינים ד"מה נשתנה וכו'"; בגלות זו מטבילין ב' פעמים - בירור הנשמה והגוף הכנה לגאולה שאין אחרי' גלות; בגלות זו יש רק מצה - מגיעים לתכלית הביטול; בכל הגלויות יש שאר ירקות - תענוגות - ובהגלות האחרונה "מרור" העדר התענוג בתאוות עולם הזה בתכלית; מישיבה קל לקום משא"כ מהסיבה וזה מורה על מנוחה בתכלית - שאין אחרי גלות; כ"ז מוסבר ע"פ הבנת הילד המקשה את הד' קושיות. (ס"ג)

ביאור הפסוק "בצדקתך תצילני ותפלטני": הצלה ופליטה הם דוקא מענין גדול - בסכנת נפשות, ישועה היא אף לפרטים קטנים; הישועה בדבר גדול באה מעצמות ומהות ובדבר קטן ממלאכים וספירות וכו'; "הטה אלי אזנך והושיעני" אף שהוא לפרטים קטנים ה"ז דבר גדול, ובא מה"בצדקתך - חסד חינם (שבא מעצמות ומהות) - תצילני". (ס"ד)

תכלית הבריאה היא שאדם יהי' שותף להקב"ה במעשה בראשית, ע"י תיקון הפגם והעלאת העולמות - "לכפר על כל עוונותינו"; ואת הכח לעבודה זו לוקחים מ"ובנה לנו את ב