שמחת באה רק מענין חדש; בתורה ישנה התחדשות תמידית מאחר שהיא בלי גבול; בשמחת תורה מתחדשת כל התורה בגילוי; התחדשות זו חודרת בכל פרטי האדם; וכמו"כ בכללות עם ישראל מראשיכם עד שואב מימך. (ס"א)

שמיני עצרת הוא פנימיותו של כל חודש תשרי; הקב"ה אמר למלאכים על אדם הראשון: "חכמתו מרובה מחכמתכם" מאחר שביכולתו לתת שמות לכל החי' וכו', שזהו"ע חיבור עליונים ותחתונים שאינו ביכלתם של המלאכים. (ס"ב)

אדם הראשון קרא שמות למטה ועי"ז פעל גילוי אלקות בגן עדן; תכלית האדם היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים; ביאור פתגם החסידים א חסיד איז ווי א ציג - שכל הענינים אינם אלא מילוי השליחות; עשיית הדירה בתחתונים היא ע"י גילוי שרשם ומקורם; אדמו"ר מהר"ש פעל בעולם שהקליפות ששרשם מתוהו ירגישו את הביטול דתוהו - ע"י אמירת המאמר. (ס"ג)

אודות "לקוטי שיחות". (ס"ד)

ע"י בחירתו של הקב"ה בעם ישראל יכולה תורתו להינתן לבשר ודם; וזהו מצד נמנע הנמנעות ועד"ז בארון "מקום הארון אינו מן המדה"; שמחת תורה הוא הגילוי דיום הכיפורים - ענין הלוחות השניות שבאו לאחר החטא וזהו גילוי ענין הבחירה; אדמו"ר הזקן מביא משל מגנב (שדוקא כשגונב בפועל נקרא גנב) לענין התורה, משום שהגניבה נוגעת לו בנפש ומוכן לסכן נפשו; אלו שמסכימים לגיור שלא כהלכה צריכים לידע שמזיקים ל-י"ד מליון יהודים וא"א להיות שבשמחת תורה ירקדו עם ספר תורה ולמחרת ישכחו מכ"ז. (ס"ו)

הזכיר אודות שיעורי חת"ת, קרן השנה והשתתפות ב"כינוס תורה"; הלימוד בזמן הגלות הוא הכנה ללמוד תורתו של משיח שתתגלה לפי ערך העבודה בזמן הגלות. (ס"ז)

כשמקריבים את הע' פרים (כנגד ע' אומות) ניכר הענין ד"אומה יחידה"; פלפול במסכת סוכה: ר"א אומר י"ד סעודות לסוכה וחכמים אומרים אין לדבר קצבה וכו'; ביאור גדרי קביעות ב: סוכה, מעשר ושבת; יש אוכל בשוק ואינו דומה לכלב; ביאור במאמר חז"ל אין אכילה פחות מכביצה והשייכות בין התוכן לשם בעל המאמר - אביי. (ס"ח)

סוכה מלשון ראי' ושמיעה; בעצרת צריכים לקלוט את הענינים של למעלה מדרך הטבע באופן של ראי' ושמיעה; גובה הסוכה צ"ל עשר טפחים - כנגד עשר כחות הנפש, והאורך והרוחב ז' על ז' העבודה בז' מדות; ע"י שה"ויעקב הלך לדרכו" הוא באופן הנכון מגיעים ל"ויפגעו בו מלאכי אלקים"; הצורך להתעסקות בחינוך הבנים הוא על אף כל המניעות ועיכובים. (ס"ט)

לאשה יש כח להשפיע על בעלה שיתנהג כרצון הקב"ה אף בצאתו מהבית; כשמשגיחים על הבית שלא תהי' שם שום שליטה חוץ מהקב"ה, הקב"ה משגיח שלא תהי' שם שום שליטה חוץ מיהודי. (ס"י)