כל התורה (גם חלק הסוד) שייכת לכאו"א, גם למי שבגלגול זה איננו שייך כ"א לדרך הפשט; כל עניני עולם הבא שייכים גם בעולם הזה; הבושה בעולם הזה אינה אלא למי שעולם הזה הוא עיקר ח"ו משא"כ מי שרואה עולמו (עולם הבא) בחייו (בעולם הזה). (ס"א)

נס דעשירי בניסן שבכורי מצרים, בראותם את השה קשור לכרעי המטה בבתיהם של ישראל, נלחמו בפרעה; ליהודי נוגע מצב אומות העולם מצד עצמם; כשאי אפשר לגשת ישיר לגוי ולפעול עליו, צריך להתנהג כיהודי בגלוי, כדי שהגוי ישאל, ואז יענה לו בתוקף; וזה פועל עליו להאמין רק בה' עד שנלחם בפרעה בגלל אמונתו. (ס"ב)

שאלות בפירוש רש"י (ו, ד) "ופשט את בגדיו". (ס"ה)

בהערות אאמו"ר על הזהר (בלקוטי לוי יצחק) אינו מבאר את ב' הלשונות "אשתדל" ו"לעי" באורייתא כדרכו; ההבדל בין נברא ובורא באין ערוך, וההתקשרות באלקות הוא מצד רצונו, שזה בא בבחירה חפשית וגם איננו בוחר בישראל משום מעלותיהם או תכונות מיוחדות שבהם; גר שנתגייר, שעוד קודם הגיור הוא גר; הגוי מסכים משום טובת ההנאה שמקבל, אמנם בעצמו מרגיש את שנאתו לישראל ויודע שהוא גוי. (ס"ו)

הביאור בפירוש רש"י: מכיון שכשמדבר אודות לבישת הבגדים אינו מונה לבישת בגדים דהוצאת הדשן מכאן שהיא בגדים אחרים; בגדים אחרים - סוג עבודה אחרת; והתאמה למשל בכל הפרטים; מ"יינה של תורה" ההתעסקות עם ה(דשן) זולת, ע"י אותו הכהן רק שמחליף בגדים; אותו הכהן המתעסק ב"פנים" מתעסק בהוצאת הדשן לג' המחנות; צריכים לצאת מחר - י"א ניסן - להניח תפילין; אפשר לתת תפילין על חשבוני, שהמקבל יתן רק השתתפות של דולר אחד. (ס"ז)

ביאור בפירוש רש"י (דפ' ויקרא) בנוגע לקרבנות נדבה בתחלת הפרשה. (ס"ח)