הענין ד"שלום" מורה שישנם עדיין ב' הפכים, ואינו תכלית השלימות; בסיום הקאפיטל כתוב "ואני אבטח בך", בך - בעצמותך ומהותך; ב' הענינים ד"שלום" ו"בך" קשורים זה בזה; יום הגאולה הי' היום ג' - "טוב לשמים וטוב לבריות"; י"ט כסלו מאחד את ב' הענינים דתורה וצדקה; עפ"ז מבואר מדוע הושמט באגרת הקודש לר' מענדל מוויטעבסק הענין דנתינת צדקה לצדיק. (ס"א)

תורה פועלת בכל מקום גם בג' קליפות הטמאות משא"כ מצוות; בקרבנות אפשר ללמוד שהקרבן עצמו קדוש או שאהדם מקדשו; רבי שמעון בן גמליאל הי' נשיא שזה שייך גם בענינים רוחניים, וא"כ מוכרחים לומר שלמד גם את מסכת עוקצין; ד' עננים שונים באופן הלימוד: סיני ועוקר הרים, מתון ומסיק, סדרן ופלפלן, חריף ומקשן. (ס"ב)

דרכו של רש"י לתרץ סתירה רק במקום שהיא מתועררת (היינו בפסוק הב' ולא הא'); קושיות בפירוש רש"י עה"פ (לח, יג) "הנה חמיך עולה תמנתה - ובשמשון… בשפוע ההר וגו'". (ס"ד)

שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר (קפב, ע"ב); תחלת הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)

ב' העולמות שבכל עולם הו"ע סתים וגליא; "חיים" ענינו גליא "זכות" ענינו העלם - סתים; כשהתורה אומרת "ויעל" הכוונה יכולה להיות עלי' משא"כ גוי איננו יודע מענינים כאלו וכוונתו כפשוטו; עיר באמצע הר אין זה נורמלי כלל וצריך לזה ראי' ממציאות; ההוראה לפועל: על אותה תמנתה שהיא עלי' אצל יהודה, אצל שמשון היא ירידה, והיינו משום ששמשון לא גיירה; מעשה מבהיל! מפטרים רב מפני שחתם שמיהו יהודי הו"ע ד"יהרג ואל יעבור"; מצב זה הוא "שפוט השופטים" ששופטים את שופטיהם; בדרך אמריקא התחילו לגייר במשרדים שלהם. (ס"ו)