ויקרא - הקריאה שהקב"ה בעצמו קורא לבניו ("עצם רופט עצם"), וזהו עיקר כל התורה (שבכתב ושבעל פה) שאין ענינה שכל, אלא הקשר שלה עם העצם דלמעלה והמשכת העצם - ע"י לימוד התורה. (ס"א)

בהקרבת קרבן עולה אין משתנה המהות של האדם המקריב, אלא הוא נשאר באותה מציאות, וההקרבה פועלת שהתענוג והרתיחה שלו לא תהי' בעניני העולם אלא בעניני קדושה. (ס"ב)

הסתלקות דאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במוצאי ש"ק, שאף ש"מת בערב שבת סימן יפה לו" אך נשיאי ישראל אינם חושבים על עצמם ועל העילוי שלהם - סימן יפה לו - אלא על העילוי דכלל ישראל; מיד אחרי ההסתלקות זרחה שמשו של בנו אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ובאופן ד"יהפכו ימים אלו" שיום ההסתלקות גופא נהי' ליום הנשיאות ובאופן נעלה יותר, והוא המשיך את עניני המעינות חוצה. (ס"ג)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (א, ב) "אדם כי יקריב מכם". (ס"ה)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' קע) "אשתכח עמהון כו' אשתכח ביניהון"; אודות "מיהו יהודי". (ס"ו)

הביאור בפירוש רש"י; הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ז)

ביאור מדוע הפרשה מתחילה בקרבנות נדבה ולא בקרבנות חובה. (ס"ח)