תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
המעלה דלשון "חודש" על "ירח" - ענין החידוש, התחדשות בעבודה; מיעוט הירח מורה שאף כשמגיעים לדרגא הנעלית ביותר צריך ביטול; בתשרי נפעל שיהיו בני חורין במצרים, בניסן נפעל ביטול ענין המיצרים וגבולים; את הכח לביטול מצרים מקבלים אפי' כשנמצאים במצרים. (ס"א)
"חודש ו"ירח" בהלכה, נישואין וגירושין; נישואין ענינם חידוש - הולדת ולד, גירושין ענינם היפך הנישואין; ב"הקהל" עמדו כל ישראל בשוה, משא"כ בלימוד התורה הי' חילוק בין אהרן וכו' לכל ישראל; פ' החודש נאמרה בהקהל משום ששייכת לכולם; מענין החידוש - "מעלין בקודש". (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לח, כא) "משכן משכן", דצריך ביאור: איך משוה כפל הלשון לכפל החורבנות, הרי אינן דומות כלל? ועוד, מדוע אינו מתייחס למשכן שילה?; ועוד בפירוש רש"י עה"פ (שם) "משכן העדות", צריך ביאור מדוע רשי איננו מתייחס לנתינת הלוחות השניות וגם הלשון "ויתר" אינו מובן. (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בענין "חזא לר' יוסי דהוה מהרהר במילי דעלמא". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י: "משכן, משכן" מורה על השתוות וזה שייך דוקא בב' המקדשות; בתי המקדש נחרבו - אמיתיות החורבן - ובעוונותיהן של כלל ישראל; הלוחות אינם מורים על ויתורו של הקב"ה מאחר שניתנו קודם בקשת הסליחה; ההוראה לפועל הוא: שכל יהודי אפי' במצבו הנחות מקבל את התורה; כל הטענות בנוגע ל"מיהו יהודי" אינם אלא בכדי לבלבל את הציבור; להחדיר בו ששתיים ושתיים הם שבע! (ס"ו)
צריכים להתעסק בהספקת מצות מהודרות לכאו"א מבני ישראל, ובחיות ומרץ הכי גדולים. (ס"ח)
"משכן העדות" ענינו, גילוי אלקות אפי' במקום ההסתר (שזהו ענין העדות); העבודה בזמן הגלות שאין רואים כלל אלקות בגלוי היא ה"עדות" האמיתית. (ס"ט)