בסיום החג מתבטא תחלתו: "הא לחמא וכו'" - אותו הלחם שהי' אז וכמו"כ בשביעי של פסח - קריעת ים סוף יש בכל שנה את אותו הקריעת ים סוף ממש; תחיית המתים מן התורה שנאמר "אז ישיר" - לשון עתיד, מתבטא בשיר הים שכמו שהוא בעל הבית על העבר כמו"כ על העתיד; בקריעת ים סוף האירה דרגא שעלמא דאתכסיא ואתגליא שוים בפניו ושם אין הגבלות כלל; כ"ז שייך לכאו"א בבחינת משה שבו. (ס"א)

ביציאת מצרים הי' "מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם" וגם עכשיו צריך לצאת לתהלוכה; הילדים שנתחנכו במצרים במסירות נפש - "הם הכירוהו תחלה"; כשיוצאים מגלות אין להנפש מהמסירות נפש אלא אדרבא אויף דעם איז ער דאך א איד. (ס"ב)

גזירת "מיהו יהודי" נוגעת לכל יהודי בכל מקום שהוא; המכתבים שפירסמו מוסיפים תקיפות בהטענות נגדם; הם לא זכו להשתתף בביטול הגזירה והם יבואו בעטן זיך אז מ'זאל זיי אריין לאזן טאנצן על ביטול הגזירה. (ס"ג)

ביאור בתהלים פסוק (קאפיטל עא, ד) "אלקי פלטני מיד רשע מכף מעוול וחומץ"; הגזירות שהאומות גוזרים על ישראל טיבם הוא הצד השווה שבהם שעשו שונא ליעקב - הרשעות שבהם, הביצוע בפרטיות הוא מצד ענינה הפרטי של כל אומה ואומה; עשו הוא יין - ריבוי  הטוב, שהחמיץ ולכן גזירותיו קשות; ראש המזמור הוא "בך ה' חסיתי". (ס"ד)