תלמידי חכמים אין להם מנוחה גם בעולם הזה ומזה - שהנשמה היא נצחית; הביאור במה שכתוב במ"ש האריז"ל ד"לפעלו" ו"עדי ערב" קאי על העבודה בעולם הזה ובעולם הבא; עניני הצדיק שייכים לכאו"א ובפרט ביום היארצייט. (ס"א)

כל ענין של זכרון קשור בתורה [וכן כל עניני העולם, כולל חכמות הטבע] ומלבד עצם הדבר יש בו הוספה הן ביחס לעצמו והן לגבי הקב"ה, כביכול - בדוגמת השבת שמלבד ענינה היא דבר חדש (והיום שלאחרי' אינו שמיני) וכן ביארצייט; שאלות במאמר רז"ל "קשה סילוקן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות" דמשמע שהוא ענין בלתי רצוי ומאידך הצדיקים יוצאים למלחמה עם שברי לוחות, ולכאורה הרי זה הזכרת חטא העגל, וההיפך מלימוד זכות? (ס"ב)

הביאור בהנ"ל - כיון שהלוחות היו "מעשה אלקים", הרי כשפרחו האותיות נעשו "כבדים" בידי משה, ועד"ז בסילוקן של צדיקים כיון שהבחירה בישראל היא בגוף הגשמי (ובזה - מעלה לגבי "בנים אתם להוי' אלקיכם") הרי בסילוק הנשמה להעדר קיום התורה ומצוות נפסקת מעלת הגוף; המשך הביאור - שייכות הנ"ל למלחמה והלימוד זכות שבשברי לוחות. (ס"ג)

"אותיות פורחות", אין הכוונה שהי' שינוי באבן הלוחות בגשמיות, אלא שחיותם נעלמה ולכן, כדי למחוק השטר (כפירוש רש"י) הי' צ"ל שבירת האבן; החוטאים בעגל היו שלשת אלפים ו"ביום פקדי" הוא על כלל ישראל - הביאור בזה; בענין המיתה והגלות, בעל היארצייט נסתלק בגלות - הענין בזה. (ס"ד)

"הדרן" על מסכת תענית; בענין קרבן העצים (השייך ליום כ' אב) ע"פ נגלה. (ס"ה)

המשך הביאור בענין הקרבת העצין ע"י "בני פתח מואב" הגרים; ע"ד "מיהו יהודי" וכו'. (ס"ו)

יצא לאור ספר מתורתו של בעל ההילולא - ביאור ענין א' - אודות החילוק בין קין ושת; מגבית לצדקה. (ס"ז)

הוראה מפרשת השבוע, פרשת ראה - בכחו של כאו"א להגיע לכך שעניני התורה יהיו אצלו בבחינת ראי'; שאלות בפירוש רש"י (יג, ז) "והי' כי יסיתך אחיך וגו'"; ע"ד הבאים לאחרונה מאחורי מסך הברזל - במקום החירות צריכים להוסיף עוד יותר בתורה ומצוות במסירות נפש. (ס"ח)