שיחה א: פתיחת ההתוועדות בניגון על שם פתגם בעל ההילולא "לכתחילה אריבער", וממנו הוראה לכאו"א (ובפרט שפורסם ע"י נשיא דורנו, הדומה לו בפניו ובהנהגתו ויש ל"בטל" זמן כדי להתבונן בזה - על דרך ביטולה של תורה זהו קיומה כו'): הגישה לכל עניני תורה ומצוות צריכה להיות באופן ד"מלכתחילה אריבער"; ההתחלה - בעיקר עניני בעל ההילולא - בהטבת מצבם של ישראל, השייכים להפעולות שהזמן גרמא - זמן שמחתנו שאין השמחה בהתבודדות ואדרבה: לדאוג להספקת צרכי החג ולארגן מסיבות שמחה בימי החג; אף הטף ביכולתם להשפיע ו"מלכתחילה אריבער".

שיחה ב: הדגשה בהוראות יום ההילולא - כשחל ביום השלישי, ושייכות לשיעור היומי בחומש - "וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו"; בסיומו - "רבבות אפרים" - מלשון "הפרני", אשר גם ב"ארץ עניי" מתנהג בגדולה, "לכתחילה אריבער" ו"אלפי מנשה", לשון שכחה שמנסה לילך "ארונטער", והברכה היא - "רבבות אפרים" - לשון ריבוי; ובענינים שהזמן גרמא - "לכתחילה אריבער" האחדות ד"כל ישראל בסוכה אחת" והאחדות דד' מינים עד לאחדות בעולם, לע"ל כל האומות יחוגו את חג הסוכות; ו"לכתחילה אריבער" בגאולה "כעב תעופינה" עם ענני שמיא (ולא "עני ורוכב על החמור"); התעוררות ע"ד כל המבצעים.

שיחה ג: התעוררות מיוחדת ע"ד מבצע נרות שבת קודש; ע"ד צדקת "קרן השנה" - מעלת הזריזות בזה.