שיחה א: "פותחין בברכה" - ביאור הכוונה והמעלה בזה - המשכת ברכתו של הקב"ה, כפרט ובקשר ל"גבורות" - תגבורת ההמשכה וההשפעה.
שיחה ב: הכרת תודה לכל המברכים ובמיוחד - לנשיא ארצות הברית שיתרפא מחליו כו'; מהמאורע (של הנסיון לפגוע בו) יש ללמוד הוראה ע"ד הכרח וחשיבות החינוך (מי שהתכוין לרצוח בא מבית שלא חסר לו כלום ו"לא עצבו אביו" כו') בכלל, ובעיקר - בחינוך להכרה בבורא העולם "עין רואה ואוזן שומעת כו'" והפצת הענין בכל הבתי ספר גם העממיים.
שיחה ג: הכוונה דהכרת תודה היא גם שעי"ז פועל כדרוש: כיון שהקב"ה הצילו ונתן לו בריאות הגוף עליו לנצל השפעתו למען צדק ויושר כו' לא רק במדינה זו, אלא בכל העולם; עד"ז צ"ל בעבודת כאו"א מישראל - לנצל כחותיו כראוי ועשיר שהביא קרבן עני לא יצא - ו"מעלין בקודש".
שיחה ד: בהמשך להנ"ל - ע"ד חובת המדינה להשפיע בעולם אמונה, צדק ויושר וכו' עי"ז שלא תהי' תלוי' במדינות אחרות, כפי שהוא עתה לגבי "אויל" (נפט), יש ללמוד מענין ברכת החמה ולנצל את הכחות שאפשר להוציא מן השמש; הטעם שעוסקים בענינים אלו ולא מדברים דברי תורה, מפני שצ"ל "והתפללו אל שלום העיר" וע"פ מ"ש הרמב"ם שע"י פעולה אחת מביא הצלה לכל העולם כו'.
שיחה ה: התעוררות ע"ד "מבצע פסח" וכל "המבצעים" ומעלין בקודש - הצעה חדשה (בשיחה שלאח"ז).
שיחה ו: מעיקרי ענין "צבאות ה'" - פעולת האחדות (שמתבטאת בכינוסים, בלבושים וכו') והאחדות האמיתית ע"י התורה: כתיבת ספר תורה מיוחד עבור "צבאות ה'" בירושלים עיר הקודש וכל האותיות ימכרו לילדים וילדות שלפני גיל מצוות. פרטים שונים במבצע.
שיחה ז: ביאור הוראות השיעור היומי בחומש, בענין "שחוטי חוץ" - ע"ד הזהירות שחלבו ודמו של יהודי (התענוג וההתלהבות כו') לא ינוצלו לענינים שהם "חוץ" לקדושה, אלא רק "על מזבח ה'".
אודיו