שיחה א: התחלת ההתוועדות בברכה (גם) מל' המשכה, שתהא פעולה נמשכת, אע"פ שיום ההילולא קשור בהסתלקות שהיא, לכאורה, היפך הברכה - בפנימיות זהו דבר טוב וברכה, ובפרט בהילולא דצדיקים
שיחה ב: א) הוראה מפ' השבוע - "ויהי בשלח פרעה את העם" מפני ציוי הקב"ה - אודות ההשפעה על אוה"ע לקיים ז' מצוות בני נח
ב) הוראה מהמשך הכתוב - "לא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים וגו' כי אמר אלקים פן ינחם העם וגו'" - בענין "איני מבקש כו' אלא לפי כחן"
שיחה ג: א) הצורך לפעול על אוה"ע שיהיו במצב ד"לשבת יצרה" אע"פ שמסימני הגאולה הוא ד"מלכיות מתגרות זו בזו"
ב) התעוררות ע"ד בתי תורה, תפלה וצדקה וע"ד "עשה לך רב"
שיחה ד: התעוררות ע"ד שיעורי חת"ת ומגבית לצדקה

סיום הרמב"ם - הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א
ביאור דברי הרמב"ם בנוגע לביאת אליהו הנביא קודם ביאת המשיח (שבודאי אין זו פלוגתא במציאות) - איזה ענינים נכללים בהגדר דביאת אליהו הנביא כחלק ושלב בהגאולה: "אינו בא לא למטא הטהור ולא להכשיר כו' אלא לשום שלום בעולם" - שגם אם בפועל יטמא ויטהר יפסול ויכשיר, גדר ביאתו "לשום שלום בעולם"; "ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו" - בגדר ביאתו רק לבשר ביאת המשיח.