הימים שבין ראש השנה לסוכות נקראים (בסידור האריז"ל) "ימי חול המועד" שענינים ביטול מלאכה ועסק בתורה וכו', וביחד עם ההתבוננות והמרירות - שמחה. ועד"ז בראש השנה ובכללות ענין התשובה; וכן ב"יארצייט" (אמירת תחנון וכו' ועם זה - "תיקון" ושמחה). לפועל - יש להוסיף בתורה ומצוות מתוך שמחה עד לפריצת הגדרים. (ס"א)
"הדרן" על מסכת שביעית "המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" כו'. (ס"ב)
המשך - הביאור בהחילוק שבין שמיטת קרקעות לשמיטת כספים; שייכות שנת השמיטה, שיש בה ענין מיוחד בדיבור "וזה דבר השמיטה" - לספירת המלכות; שייכות ספר התניא - שהתחלתו נאמרה בערב ראש השנה - לפסוק "כי קרוב אליך הדבר". (ס"ג)
מעלת "דבר ה'" (לגבי ציווי), הקובע את המציאות ללא אפשריות לשנות וע"ד "דבר ה' זו הלכה"; בעשרת ימי תשובה אין לדבר על ענינים בלתי רצויים ויתבטלו ממילא ע"י תוספת אור; ע"ד יסוד ספריות חדשות והרחבת הקיימות בכל מקום ומקום. (ס"ד)
ביאור בתורת הבעש"ט עה"פ "ורבת בנים אומללה" - ל' חיתוך וניתוק מעניני העולם; ביכל שבא לאחרונה מן השבי' - הוספה באגרת הקודש (ע"ד ראש השנה) דהאור חדש דראש השנה "יתגלה ממעטה לבושו". (ס"ה)
ו' תשרי אינו רק היום הששי, אלא מציאות של ששה ימי תשובה וממנו באים לחלקם השני של עשרת ימי תשובה - מתוך שמחה. (ס"ז)
מגבית עבור "קרן חנה". (ס"ח)
אודיו