תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
בפרשת פרה (טומאת מת) רואים שאפילו ע"י נגיעה נפרד ממש מקדושה, מצד שהוא "בנו יחידו של הקב"ה" ואפי' דבר קטן נוגע, וההוראה שבעניני תורה ומצוות צ"ל קלה כחמורה. והקריאה בתורה אחת בשנה פועלת על כל השנה. (ס"א)
סמיכות פ' פרה (בשנה זו) לפורים דבשניהם נוגע מחשבה, בפורים "לא עלתה על לבם מחשבת חוץ ח"ו", ובפ' פרה "אין לך רשות להרהר", וע"י שמירת המחשבה נפעלת הגאולה בשלימות. (ס"ב)
המשך (מפורים) שמצד המסירות נפש לא לקחו ביזה - אפילו באופן דבירור הניצוצות והקשר לפשטות הכתובים, וע"פ "יינה של תורה". "עם אחד" - אותו העם שהי' במתן תורה ופירושו ע"ד הנגלה דציבור לא מת, וההוראה "אל ייבוש" שברגע מצד הפנימיות נמצא במעמד הר סיני פועל (כבעבר) גם על אומות העולם. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ו, יח; ז, א; ז, יא) מדוע אין מבאר הלשון "תורת" כבעולה ומנחה. (ס"ה)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר (דף ריג) "ארי' תקיפא רביע על טרפי' . . ואתחזי כארי' רברבא רביע על קרבנא"; ביאור מדוע רש"י (ו, ז) צריך לבאר את הלשון "תורת" המנחה. (ס"ו)
הביאור בלקוטי לוי יצחק וההוראה בעבודת ה'. (ס"ז)
המשך הביאור בפירוש רש"י חטאת, אשם זבח השלמים; הקשר בין פורים ול"ג בעומר (פל"ג) א) ע"פ מאמר רשב"י "אמרו אותם", חיבור נגלה ופנימיות שעי"ז אין נתינת מקום לגזירת המן. ב) המן - עמלק - חוצפא בלא תגא, רשב"י - אנא סימנא בעלמא. (ס"ח)
"יינה של תורה" שבפירוש רש"י: הגברת צורה על החומר, ע"י אש מציאות חדשה ועד לדרגא דעבדי נאמן; ע"ד החוק "מיהו יהודי". (ס"ט)