תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה פדה בשלום (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ סה"מ (י"ט כסלו)
תוכן ענינים
גאולת י"ט כסלו היא נס - למעלה מהטבע, וכן שבת לגבי יום חול הוא דוגמת נס. מוצאי שבת די"ט כסלו, היא דוגמת נס. ונקודת הענין: להרים את הענינים הגשמיים (טבע) לרוחניות (נס) [ע"ד "החכם ניכר באכילתו"]. (ס"א)
עבודה הנ"ל שייכת לכ"א - שהרי לכל יהודי יש נשמה, וע"י לימוד התורה (ובמיוחד תורת החסידות, הקשור לי"ט כסלו) - פועל שהנשמה תחדור בכל כוחות נפשו, ואזי יכול לפעול הרמה בענינים גשמיים. (ס"ב)
בעלי עסקים וכיו"ב, שיש להם השפעה - חובה עליהם לנצל ההשפעה לעניני תורה ומצוות. (ס"ג)
בתורה יש "אחדות" אמיתית - ולכן בכל פרט שבה מתבטאים כל הכללים שבתורה; ובנדו"ד נקודת האחדות - שבת: בימי השבוע (יום השביעי), שנה השביעית, בשנה זו ראש השנה חל בשבת, וכן י"ט כסלו ראש השנה לדא"ח חל בשבת. (ס"ד)
ע"ד חלוקת הש"ס (ומעלתו אפי' על לימוד כל הש"ס); "הדרן" על מסכת שבת ומסכת שביעית, והנקודה המשותפת בהם: שבשניהם מתחילים במצוה מן התורה ומסיימים במצוה דרבנן; ע"ד המאורע המבהיל שהתירו אח ואחות לינשא, והגדילו לעשות וטוענין שזוהי ההלכה, ולפלא שדווקא מפלגת גח"ל (גוש חרות-ליברלים) צועקים נגד, ואילו המפלגות הדתיות שותקות. (ס"ו)
סיום והתחלת ספר ה"תניא", ונקודת הדברים: "שבת" למעלה מהעולם, ונמשכת ופועלת בעולם. (ס"ז)
ע"ד מבצע "בית מלא ספרים", והשייכות המיוחדת לנשי ובנות ישראל. (ס"ח)
מעלת לימוד התורה - שע"י לימוד התורה במקום אחד, פועלים על כל (היהודים, בכל) העולם. (ס"ט)
אודות החובה להתעסק בקירוב עולים חדשים לתורה ומצוות וכו'. (ס"י)