תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ליל שמחת תורה מחבר את עניני שמיני עצרת ושמחת תורה שמצד כל אחד צ"ל שמחה גדולה ביותר. (ס"א)
השמחה דשמחת תורה היא לגמרה של תורה - ענין רוחני, והשמחה דשמיני עצרת - שמחת המועד הקשורה ב"אספך מגרנך וכו'" - מענין גשמי וצ"ל דוקא בגשמיות ואעפ"כ שמיני עצרת קודם לשמחת תורה מפני העילוי שבמילוי הכוונה העליונה למטה דוקא. (ס"ב)
המשך - אעפ"כ אינו מובן, הרי בשמיני עצרת עומדים בתכלית הירידה בעניני העולם ואילו בשמחת תורה - בתכלית העילוי, למעלה מהעולם ומדוע שמיני עצרת קודם? (הביאור - לקמן); ההתבוננות במעלת התורה תביא לכיבוש העולם ע"י תורה מתוך שמחה גדולה. (ס"ג)
המשך - קדימת שמיני עצרת לשמחת תורה היא בדרך סיבה ומסובב - ע"י שנמצא בעולם יהי' הלימוד לאח"ז בשלימות יותר, ועניני העולם הם ההקדמה לדרגא שבה התורה נעלית מהעולם. (ס"ד)
הוראה מקביעות שנה זו דראש השנה, חג הסוכות ושמיני עצרת הם בשבת - וסמוך לשמחת תורה קורין (בחוץ לארץ) פ' וזאת הברכה (השייכת לפ' בראשית שלומדים במשך השבוע) - המשכת כל הברכות. (ס"ה)
אמירת "לחיים" ע"י ההולכים לשמח בבית הכנסת ועמם - כל הקהל. (ס"ו)
העברת הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום. (ס"ז)