שם הסדרה "בחוקותי" מורה שזהו כללות ענינה - חוקים - ומכל המצוות נבחרו דוקא אלו, אע"פ שהם המעט בכמות ובאיכות, אלא להורות שהעבודה ד"(בחוקותי) תלכו" - עלי' מדרגא לדרגא צ"ל גם אצל הפחות שבפחותים שאינו שייך להבנה והשגה וכל התורה ומצוות הם אצלו כ"חוק" בלא טעם (וכמו"כ צ"ל עלי' גם אצל מי שבדרגא נעלית יותר); כאו"א אם רק הולך הוא ("תלכו") יגיע סוף סוף למטרה - בדוגמת היושב ברכבת ולכן צריך לקרב כל יהודי בכל מצב. (ס"א)
הביאור בהנ"ל - "בחוקותי" - באופן המתאים ל"עם חכם ונבון": בחוקותי קאי על הדרגא שהיא "חוק" גם לגבי הקב"ה כביכול, וההוראה: את כל חלקי התורה צריך לקבל באופן שלמעלה מהשגה; עפ"ז - ביאור בהא דתלמידי רשב"י היו משבחין אותו קודם הלימוד. (ס"ב)
שאלה בפשוטו של מקרא עה"פ (כו, יא) "ונתתי משכני בתוככם" ורש"י אינו מבאר; לקוטי לוי יצחק (ע' שלו) דר"א אמר תורה בשם רשב"י - "בן יכבד אב"; ע"ד המתעסקים ב"פאראד" שהביא לקידוש שם שמים וכו' ומזה יקחו כח על כל השנה ללימוד בהתמדה ושקידה. (ס"ה)
בפרקי אבות (פ"ה מט"ז) "כל אהבה שהיא תלוי' בדבר" וכו'. (ס"ו)
הביאור בפשוטו של מקרא (ע"פ פירוש רש"י עה"פ (שם)) "ולא תגעל נפשי אתכם". (ס"ז)
הביאור בפרקי אבות; הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ח)