תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
בהוס' לשיחו"ק
מאמרים
תוכן ענינים
כו"כ מעלות בשבת ובקשר לתשובה (מצד השנה, הקביעות וכו') וענינה - תשובה עילאה, עליות בלי גבול. והעיקר שיבוא בפועל - אתדבקות רוחא ברוחא כו' - במחשבה דיבור ומעשה. (ס"א)
הקשר דתשובה ליום ח' תשרי, יום חנוכת בית המקדש - ב"חנוכה", ריבוי בלי גבול ו"הימים האלה נזכרים ונעשים" - בכל שנה ושנה נמשך אור גדול, וצ"ל - כבבית המקדש - להאיר את העולם כולו. (ס"ב)
ההוראה מזה שבחנוכת בית המקדש אכלו ושתו ביום הכיפורים - ברוחניות. (ס"ג)
שאלות בפשוטו של מקרא עה"פ (לב, ל) "איכה ירדוף אחד מאה וגו'"; הכלל שאין רש"י מיישב קושי המתעורר בלימוד הכתובים שלאח"ז. (ס"ה)
דיוק בלקוטי לוי יצחק; המשך (מיום ו' תשרי) ה"הדרן" על מסכת שביעית; הביאור ב(בפנימיות הענינים) בענין ב' קצוות שבתורה, מצוות בגשמיות ותשובה עד לעצמות ומהות, וההוראה - צריך לקרב גם יהודי הנמצא בדרגא הכי נמוכה אל העבודה הכי נעלית, ומתוך שמחה. (ס"ו)
ב' הקצוות הנ"ל(ס"ה) בענין הכתר ובעשרת ימי תשובה; ע"ד "משקה" - לקחת מעט שיפעול הרבה; הנחת רוח מ"הכנסת אורחים". (ס"ז)
סוף סוף יגיעו למצב ד"כולה משקה"; הביאור בפשוטו של מקרא וההוראה - ע"ד אי שליטת הגוי על ישראל שגם בזמן הגלות יש בהם אלקות בגלוי. (ס"ח)
הביאור בלקוטי לוי יצחק וההוראה - כאו"א שייך לעבודת רשב"י ומשה רבינו ע"ה, ועכ"פ - "שמץ מנהו". (ס"ט)