חודש ניסן ענינו נס, ותוכן ענין ה"נס" הוא גילוי האלקות שב"טבע" (ובאופן דמלמעלה למטה - נס) ומחודש ניסן - "ראשון לכל חדשי השנה" - נמשך ענין זה לכל השנה (ע"י עבודת האדם - מלמטה למעלה) ובאופן ד"מן הקל אל הכבד", ולכן בחודש אייר העבודה קלה, שהרי יש מצוה בכל יום (ספירת העומר), שהיא מגלה בה"טבע", את האלקות שבו. (ס"א)

הנ"ל בנוגע להעבודה ב"טבע", וצ"ל התעלות גם בעבודה ד"נס" שאפילו שיש כבר גילוי אלקות - עכ"ז יש להוסיף ולהמשיך ולגלות עוד ועוד, והוראה זו למדים משבת אחר אחרון של פסח - שלאחר כל העילויים - החל מכך שפסח הוא "פתיחת" ענין הגאולה (ולכן "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" לעתיד לבא), וכן העילוי דאחרון של פסח על ימים שלפניו - מוסיף עילוי ועד ל"ויכולו" בתענוג וכליון. (ס"ב)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (טז, ב) "ואל יבוא בכל עת אל הקודש"; המשך (מליל י"א ניסן, מאחש"פ ומש"פ מצורע) ה"הדרן" על מסכת כתובות - בענין ב' התקופות בימות המשיח. (ס"ד)

שאלות בלקוטי לוי יצחק - השייכות בין פסח לנדב ואביהו; המשך (מליל י"א ניסן) בענין ה"שואה" דמלחמת עולם השני' - שאין זה בסתירה לאמונה בה', אמנם הגרמנים ימ"ש - עשו זאת מצד תכונתם הרעה כו'; "אזכרה" לשש מליון הקדושים, צריכה להיות ע"י הוספה בלימוד התורה, ומסירות נפש על תיקון חוק "מיהו יהודי". (ס"ה)

שאלות בפרקי אבות בהקדמה - "כל ישראל יש להם כו' נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"; המשך הביאור בה"הדרן" על מסכת כתובות. (ס"ו)

הביאור בפירוש רש"י; בהערות לזהר; ובפרקי אבות. (ס"ז)

בענין ב' תקופות בימות המשיח
תיווך דברי הרמב"ם שבימות המשיח לא יבטל דבר ממנהגו של עולם אלא עולם כמנהגו נוהג, עם דברי הגמרא שעתידים אילני סרק שיטענו פירות (ותיווך הסתירות בדברי הרמב"ם עמצו) - שבתקופה הראשונה דימות המשיח עולם כמנהגו נוהג, ובתקופה השני' יהי' שינוי וחידוש במעשה בראשית.