תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
בהר, י"ז אייר
כל חלקי התורה הם תורה אחת, ולכן עניני פנימיות התורה ישנם בנגלה (ודוגמא לזה: מקור למאמר הזוהר "בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא"); רשב"י אמר תורה על "הנה מה טוב וגו'" וירדו גשמים ושייך לל"ג בעומר ע"פ נגלה - "שבת אחים גם יחד" דלא כתלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה; שייכות ההתוועדות ל"שבת אחים"; שייכות מיוחדת לתלמידים עם רשב"י שביטל המחיצות שבין גליא ופנימיות התורה ולכן התלמידים יוצאים מכתלי בית המדרש לשדה - להראות שהתורה מגיעה לכל מקום. (ס"א)
כל זכרון צריך לחיותו מחדש ע"י לימוד הוראה בפועל ובל"ג בעומר: בפנימיות, כאו"א הוא תלמידי רבי עקיבא (וצריך לגלות את זה) דכשם שרבי עקיבא התעלה למדריגתו אע"פ שלא הי' לו ייחוס אבות כך יכול כ"א להגיע למעלתו (לפי ערך), וכשם שרבי עקיבא למד מהמים שטפטפו באבן כך יש ללמוד מכל דבר בעולם, ומתלמידי רבי עקיבא שלמרות גודל מדרגתם כו' היו צריכים להתעלות ולנהוג כבוד זה בזה - שכ"א צריך להוסיף ולהעלות בקודש. (ס"ד)
ההוראה מענין ההילולא דרשב"י, בנוגע לעצמו - דרגת רשב"י היא "תורתו אומנתו" וכאו"א צריך ללמוד מזה (כי כאו"א יש בתוכו ניצוץ מרשב"י) דבשעה שעוסק בתורה יהי' באופן ד"תורתו אומנתו" ויניח כל דאגותיו, ובנוגע לפעולה בעולם - דרשב"י פטר העולם כולו ממדת הדין וכאו"א צריך לראות העולם שקול ובפעולה אחת מכריע לכף זכות. (ס"ח)
שאלה בפשוטו של מקרא עה"פ (בה, כ) "וכי תאמרו מה נאכל" ורש"י אינו מבאר. (סי"ג)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בענין שמן המשחה. (סי"ד)
שאלות בפרקי אבות (פ"ד מי"ד) "רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה… ואל בינתך אל תשען". (סט"ו)
הביאור בפשוטו של מקרא (ע"פ פירוש רש"י לפני זה). (סט"ז)
הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סי"ח)
הביאור בפרקי אבות. (סי"ט)
"יינה של תורה" שבפירוש רש"י - שלא להכניס גויים לארץ ישראל; ע"ד האני' שנסעה בשבת. (ס"כ)
(בהמשך להמכתב כללי) אודות הגלוסקאות וכלי מילת שיצמחו לעתיד לבא. (סכ"א)
ע"ד ה"פאראד". (סכ"ב)