בשבת זו עלי' באופן דכליון ("ויכולו") ושלימות בעניני חג השבועות, אשר נקודתן הפנימית היא מתן תורה; כיון שיש לחג השבועות כמה שמות, י"ל שיש בו ענינים נוספים: חג הבכורים (מן השמן והיפה) - קו החסד, חג הקציר (ניתוק ממקום היניקה) - קו הגבורה, וחג השבועות (שכולל כמה שבועות) - קן התפארת, ופנימיותו - מתן תורה שיש בו ב' קצוות (בכמה ענינים); וההוראה: הלימוד צ"ל למעלה ממדידה והגבלה ולאידך - קיום ע"פ כל הפרטים; ישנם הכחות חיבור רצוא ושוב (כהסיפור מאדמו"ר הזקן שהוצרך ל"בייגל" כדי שלא לבוא לכלות הנפש) כיון שהכח בא מתורה אחת. (ס"א)

המשך (מיום ב' דחה"ש) - בביאור הגדר ד"צבור לא מת" ע"פ נגלה וע"פ פנימיות הענינים. (ס"ב)

שאלה בפשוטו של מקרא עה"פ (ז, ג) "עגלה לשני הנשיאים" ורש"י אינו מבאר. (ס"ד)

בלקוטי לוי יצחק בהערות לזוהר עה"פ (ו, כג) "כה תברכו את בני ישראל" - "מטרוניתא דא כנסת ישראל"; הביאור בפשוטו של מקרא ע"פ פירוש רש"י בפ' תרומה עה"פ (כו, טו) "ועשית את הקרשים". (ס"ה)

הביאור בהערות לזוהר; המשך בפירוש רש"י וההוראה (ע"ד "לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה"). (ס"ו)