תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
שבת הוא - "ויכולו" מלשון כליון ותענוג, של כל ימי השבוע, ובפרט דיום שישי (שבו עיקר ההכנה לשבת); בשבת זו ה"ויכולו" די"ב-י"ג תמוז, וההוראה: שההחלטות טובות די"ב-י"ג תמוז יבואו למעשה בפועל בשבת (ובאופנים המתאימים לשבת - בדיבור כו'). (ס"א)
א' מההחלטות טובות שהיו בהתוועדות די"ב תמוז: חינוך על טהרת הקודש, לכל ילדי ישראל ובפרטיות: להשתדל שבל מקום יהי' קופת גמ"ח, וספרי' להשאלת ספרי קודש, וכל זה יהי' בפרסום גדול. (ס"ב)
החלטה בהתוועדות הנ"ל: מגבית עבור קרן תורה - ללומדי תורה לשמה; פרשתינו נקראת "בלק", ולא "בלעם", אע"פ שעיקר הסיפור הוא אודות בלעם - מכיון שבלק יעץ לבלעם לקלל, וההוראה; המשך (מי"ב תמוז, ומשיחות חודש ניסן - ליל י"א ניסן, ש"פ מצורע - שבת הגדול, אחש"פ, ש"פ אחרי – שבת מבה"ח אייר) בענין שיטת הרמב"ם בענין מצב העולם לעתיד לבא - "אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד" ותקופת תחיית המתים. (ס"ג)
ביאור המעשה הידוע מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע - שאכל בערב פסח הסוכרי' של מלאך מיכאל, ולא מכר לגוי וכיו"ב. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כב, כח) "ויפתח ה' את פי האתון"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בההערות לזהר עה"פ "ויקרא אל משה". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י; הביאור בהערות לזהר. (ס"ז)
"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ח)
* * *
בענין ב' תקופות בימות המשיח
תיווך דברי הרמב"ם שבימות המשיח לא יבטל דבר ממנהגו של עולם אלא עולם כמנהגו נוהג, עם דברי הגמרא שעתידים אילני סרק שיטענו פירות (ותיווך הסתירות בדברי הרמב"ם עמצו) - שבתקופה הראשונה דימות המשיח עולם כמנהגו נוהג, ובתקופה השני' יהי' שינוי וחידוש במעשה בראשית.
עוד
השיחה שבלקו"ש חכ"ז פ' בחוקותי שיחה א, תורגם ללה"ק ונדפס (בספר חידושים וביאורים בש"ס, ואח"כ) בקונטרס דבר מלכות, שכ"ק אד"ש הואיל לחלקו לכאו"א. לשלימות הקונטרס.