יחידות לאורחים
הדגשת ענין הפתיחה בשלום - בסמיכות לחג הגאולה, שענינו של בעל הגאולה הי' הכנסת שלום בין בנ"י ובעולם
הוראות משיעור חומש היומי: מעלת כאו"א מישראל ("כי מראש צורים אראנו גו'" - ל' יחיד), ומעלת כללות כבנ"י ("מי מנה גו'"); הדגשת ב' המעלות בפסוק "מי מנה גו'" - מנין (הדגשת מעלת היחיד) וריבוי עצום ("עפר יעקב"), וכפי שמצינו גם "כוכבי השמים" (ולהוסיף שמספרם הוא יותר מהנראה בגלוי, ודוגמתו בבנ"י)
הוראה נוספת מהאומר: "מראש צורים גו'" הו"ע התוקף והחוזק, ו"עפר יעקב" הו"ע הביטול - כיון שהתוקף דבנ"י הוא דוקא ע"י הביטול להקב"ה
השייכות לחג הגאולה - שבו מתגלה שהתוקף של יהודי (ובפרט - נשיא הדור) הוא למעלה ממדוה"ג, כמדוגש בדברי בעל הגאולה "נשמותינו לא נמסרו לגלות כו'" (ובפרט כשהנשמה עוסקת במילוי שליחותה כו')
ההוראה בפועל: קבלת החלטות טובות להוספה בלימוד והפצת התורה ובהידור בקיום המצוות, ובאופן של גאולה - למעלה ממדוה"ג, שעי"ז זוכים לגאולה כפשוטה דכל בנ"י
שייכות ענין הגאולה למאמר הגאולה - "עשרה (שלימות הדרגא העשירית לעת"ל) שיושבים ("ישבו ישרים גו'") ועוסקים בתורה ("תורה חדשה מאתי תצא גו'"
מעלת הימים שלאחרי חג הגאולה - י"ד ("אסרו חג") וט"ו ("קיימא סיהרא באשלמותא"), ואח"כ יום הששי (עש"ק) וש"ק (שבו נאמרה ברכת הגומל)
השייכות לשיעורי החומש דימים אלו: "א-ל מוציאם ממצרים" - עבודה למע' ממדוה"ג, שעי"ז באים לגאולה; "הן עם גו'" - ששלימותו תהי' בגאולה; נבואות הגאולה שבפרשה
הסיום בחלוקת שטרות לצדקה