ענינם של "דברי כיבושין" - מל' "יכבוש עונותינו", ועד שזדונות נעשים לזכיות ממש ע"י העבודה דתשובה עילאה; ובפרט כשהצום הוא נדחה, שאז יש קס"ד ש"הואיל ונדחה ידחה" ע"י עבודת התשובה
 מעלה מיוחדת בדורנו זה - שבו נתגלה שחודש תמוז הוא חודש הגאולה, ובפרט לאחר עשרות שנים נוספות כו' ולאחר ג' ימי קדושה ושמחה בהמשך לימי הגאולה; וכיון שכן מתחזקת הזעקה ד"עד מתי"
 הוספה בהאמור - בעמדנו ביום א' דפ' פינחס, "זה אליהו" מבשר הגאולה (שבכל זמן ייתכן שכבר בא לבי"ד הגדול שבטבריא)
 הסיום בחלוקת ג' שטרות (שבהם נדפס ע"ד האמונה בהקב"ה, שבזה מרומז שלימות האמונה לעת"ל) לצדקה