תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
English
תוכן ענינים
צ"ב בתוכן ההוראה ד"מאך דא א"י" (בשייכות לענין חלוקת הארץ שבפרשתנו) בחו"ל ובזמן הגלות
הטעם שבחלוקת הארץ "הגורל הי' מדבר" (דלכאורה "לא עביד קוב"ה ניסא למגנא", ורוה"ק כבר הוכיחה שהגורל הי' אמיתי): בירור אמיתיות הגורל צ"ל ע"י הגורל עצמו ("אך בגורל"); ואף שהגורל הוא לכאורה ענין צדדי ואינו מטרה בפ"ע - הרי ע"י ציווי הקב"ה ה"ה מקבל חשיבות לעצמו
הביאור בפנימיות הענינים: כדי שעבודת כיבוש העולם ועשיית דירה בתחתונים תהי' בשלימות, עלי' להיות בכל הפרטים - הן בהנכבש והן בהכובש, ולכן העבודה צ"ל בכל ג' הלבושים דמחדו"מ (וכפי שמצינו בקיום המצוות ג' ענינים אלו); ולכן גם ההכנה לזה (הגורל) צ"ל גם בדיבור (ע"פ פתגם אדמו"ר מוהרש"ב ש"פנימי" שקוע לגמרי בכל דבר שהוא עושה; ומהטעמים לזה - כי דוקא עי"ז יהי' עצם הענין כדבעי, כיון שהקב"ה קבע שצ"ל הכנה קודם לעצם הענין)
עפ"ז יובן הענין ד"מאך דא א"י": אף שהעבודה "כאן" (בחו"ל) היא רק הכנה לשלימות העבודה לעת"ל, הרי בזה עצמו יש כוונה ותכלית, ולכן העבודה צ"ל בשלימות ובכל לבושי מחדו"מ
הדגשת הענין האמור בקביעות שנה זו - שבת מבה"ח מנ"א: הקדמת השם "מנחם" מורה שנחמת הגאולה היא היסוד לכל הענינים, ועי"ז ניתן הכח לגלות גם בזמן הירידה שכל ענינה הוא העלי' שבזה
ההוראה בפועל: הוספה בעבודה ד"מאך דא א"י", לכאו"א בהתאם לקו העבודה שלו ולשליחותו במקום הימצאו (מבלי לחשוב מה הי' אילו הי' במקום אחר, או להרהר איזה ערך יש לעבודתו כו' - כיון שבחלקו נכלל העולם כולו וכל קוי העבודה, שהרי "בשבילי נברא העולם"), כולל בנוגע לדיבור והשפעה על אחרים
ע"ד עריכת "סיומים" בתשעת הימים
הטעם שבחלוקת הארץ "הגורל הי' מדבר" (דלכאורה "לא עביד קוב"ה ניסא למגנא", ורוה"ק כבר הוכיחה שהגורל הי' אמיתי): בירור אמיתיות הגורל צ"ל ע"י הגורל עצמו ("אך בגורל"); ואף שהגורל הוא לכאורה ענין צדדי ואינו מטרה בפ"ע - הרי ע"י ציווי הקב"ה ה"ה מקבל חשיבות לעצמו
הביאור בפנימיות הענינים: כדי שעבודת כיבוש העולם ועשיית דירה בתחתונים תהי' בשלימות, עלי' להיות בכל הפרטים - הן בהנכבש והן בהכובש, ולכן העבודה צ"ל בכל ג' הלבושים דמחדו"מ (וכפי שמצינו בקיום המצוות ג' ענינים אלו); ולכן גם ההכנה לזה (הגורל) צ"ל גם בדיבור (ע"פ פתגם אדמו"ר מוהרש"ב ש"פנימי" שקוע לגמרי בכל דבר שהוא עושה; ומהטעמים לזה - כי דוקא עי"ז יהי' עצם הענין כדבעי, כיון שהקב"ה קבע שצ"ל הכנה קודם לעצם הענין)
עפ"ז יובן הענין ד"מאך דא א"י": אף שהעבודה "כאן" (בחו"ל) היא רק הכנה לשלימות העבודה לעת"ל, הרי בזה עצמו יש כוונה ותכלית, ולכן העבודה צ"ל בשלימות ובכל לבושי מחדו"מ
הדגשת הענין האמור בקביעות שנה זו - שבת מבה"ח מנ"א: הקדמת השם "מנחם" מורה שנחמת הגאולה היא היסוד לכל הענינים, ועי"ז ניתן הכח לגלות גם בזמן הירידה שכל ענינה הוא העלי' שבזה
ההוראה בפועל: הוספה בעבודה ד"מאך דא א"י", לכאו"א בהתאם לקו העבודה שלו ולשליחותו במקום הימצאו (מבלי לחשוב מה הי' אילו הי' במקום אחר, או להרהר איזה ערך יש לעבודתו כו' - כיון שבחלקו נכלל העולם כולו וכל קוי העבודה, שהרי "בשבילי נברא העולם"), כולל בנוגע לדיבור והשפעה על אחרים
ע"ד עריכת "סיומים" בתשעת הימים
ENGLISH
1. The Tzemach Tzedek’s directive, “Make this place Eretz Yisrael; an explanation why G‑d worked a miracle, causing the lots to speak during the division of the land among the tribes; the need to invest oneself totally in all of one’s activities, even those which are seemingly merely of a preparatory nature.
2. Each person’s obligation to fulfill the directive, “Make this place Eretz Yisrael” and to communicate this directive to others.
3. The positive intent of the name Menachem Av, holding siyumim during the Nine Days.