"פותחין בברכה" (ע"פ הוראת התורה בכך שהיא פותחת באות ב') - הברכה ד"אתם נצבים היום כולכם גו' לעברך בברית גו'", שכאו"א מבנ"י הוא בתכלית ההתקשרות עם הקב"ה ("אני לדודי ודודי לי"), ועד שהענין נפעל גם בעולם
 הביאור בפרטיות יותר: מכיון שבנ"י הם "לפני ה' אלקיכם", הרי התקשרותם היא רק להקב"ה, ולא לענינים גשמיים; וענין זה מתבטא במציאות העולם - ש"שמים וארץ קנין אחד" קשורים עם "תורה קנין אחד" (אלא שבנוגע ל"שמים" אין זה פלא כ"כ, כי הביטול לקב"ה ניכר בהילוך צבא השמים, ובפרט בעת ליקוי כו'; והחידוש הוא בנוגע ל"ארץ", שעיקרה הוא חלק הדומם)
 הענין ד"אני לדודי ודודי לי" אינו רק בחודש אלול, אלא גם בכל השנה - שהרי התחלת היום דכל יהודי הוא באמירת "מודה אני לפניך"
 ברכת כוח"ט לכאו"א מישראל, בעמדנו בחודש אלול, ובפרט בי"ב ימים האחרונים, ובפרט בימי הסליחות וביום ג' דסליחות
 הסיום בחלוקת שטרות לצדקה (ובפרט שבודאי פעלו ופועלים לדאוג שיהי' לכאו"א מישראל צרכי החג) ש"מקרבת את הגאולה" תומ"י