מוגה
שלימות נוספת ב"ויעקב הלך לדרכו" במוצאי ש"פ נח ובז' חשון.

בלתי מוגה
שיחה א: שלימות הענין ד"ויעקב הלך לדרכו" במוצאי ש"פ נח, לאחר שבוע שכולו ימי המעשה; "(ויעקב הלך לדרכו) ויפגעו בו מלאכי אלקים" מחנה ארץ ישראל - כנגד העבודה בתורה ומצוות, ומחנה דחוץ לארץ - כנגד העבודה ד"בכל דרכיך דעהו"; בקביעות דז' מר-חשון (שרק בו שואלים גשמים, משום "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת") מודגש הענין דאהבת ישראל שצ"ל גם בעניני חולין, כפסק דין ש"אחר הרגל" בשטרות הוא ז' מר-חשון. (ס"א)

שיחה ב: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ח, א) "ויכור אלקים את נח" וגו'. (ס"ד)

בלקוטי לוי יצחק עה"פ (ריש פרשתנו) "תמים הי' בדורותיו". (ס"ה)

המקור לדברי הרמב"ם (הלכות ע"ז פ"א ה"ג) דאברהם אבינו הכיר את בוראו בן ארבעים שנה ותיווכו עם מאמרי חז"ל בכ"מ שהכיר את בוראו בן ג' שנים. (ס"ז)

שיחה ג: הביאור בפירוש רש"י. (סט"ו)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סי"ח)

הקשר דפ' נח ופ' לך לך, וההוראה בעבודה. (סכ"ד)

שיחה ד: כל ענין צ"ל קשור בתורה - ועד"ז לגבי המאורע המבהיל ר"ל - לייסד מוסד של תורה על שמו. (סכ"ט)