שיחה א: הדיעה שנתקבלה להלכה דהקריאה בפ' זכור היא מדאורייתא, וככל הענינים שבדורות האחרונים נהי' "מנהג פשוט", ה"ז משום שדורנו הוא כ"ננס על גבי ענק" (- בדורות הקודמים); דוקא לזכירת עמלק קורין בתורה בציבור (ולא זכירת יציאת מצרים וכו') כי המלחמה בעמלק צ"ל ע"פ דרכו וכוונתו היתה להלחם בדרך לקבלת התורה, ובפרהסיא; ובעבודה - צ"ל "לא תשכח - בלבו", בחמימות ובהתפעלות ו"זכור - בפה", גם בחיצוניות האדם. למעשה - הקריאה בתורה צריכה להביא ב"מבצע תורה". (ס"א)

שיחה ב: הקביעות דש"פ זכור בי"א אדר - ובמיוחד שנוגע להלכה, שקו"ט בדין קטן שהגדיל ביום זה אם יתענה, ביום ה' שלפניו (תענית אסתר מוקדם) - מדגישה את הזכירה, סמוך ממש ליום הפורים, המעלה בקביעות י"ג אדר בש"ק; מלחמת עמלק באופן שעומד למעלה ממנו לגמרי; ע"ד הוספה בלימוד התורה, בכמות ובאיכות. (ככ"ב)

שיחה ג: הוראה מש"פ תצוה: ללמוד מהמסירות נפש של משה רבינו ("מחני נא מספרך וכו'") לאהבת ישראל; הדגשה בכך לפני פורים; שקו"ט בענין "ברוב עם הדרת מלך". (סל"ב)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כט, מג) - "ונודעתי לך שמה לבני ישראל". (סמ"ו)

לקוטי לוי יצחק (ע' קלא) - "לכהנו לי". (סמ"ח)

ההתעוררות ע"ד "מבצע פורים. (סמ"ח*)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י. (סמ"ט)

הביאור בלקוטי לוי יצחק (וביאור השייכות, בפנימיות הענינים, לפ' תצוה). (סנ"ד)