שיחה א: הענין דיום הגאולה, וחודש הגאולה, צריך לבוא בפועל, כי בכל יומא צ"ל הוספה וע"פ תורת הבשע"ט שצ"ל הוראה מכל דבר, לא רק מדבר חידוש, ובמיוחד - ענין של נשיא הדור, ובפרט - ענין כללי בימי חייו - ועד לפעולות באופן ד("ויפרוץ האיש) מאד מאד".

שיחהה ב: יום הגאולה בא בהמשך לט' כסלו יום ההולדת והימים קשורים זה בזה, ובפשטות - ביום ההולדת מזלו גובר ולמחרתו - הגאולה; שייכות יום ההולדת ליום ההסתלקות, שאצל בעל הגאולה ניכר ד"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים" (וצריך ביאור מדוע ניכר רק ביחידי סגולה); עניני הנשיא שייכים לכאו"א שההחלטות הטובות דיום זה יבואו בפועל.

שיחה ג: הוראה כללית מענין גלוי בחיי בעל הגאולה - הרחבת לימוד החסידות והפצתו בדפוס; כאו"א יגביר הלימוד וישפיע "חוצה".

שיחה ד: השייכות המיוחד של בעל הגאולה לארץ הקודש.

שיחה ה: התעוררות ע"ד "מבצע חנוכה" לפרטיו וההכנות לזה; וע"ד כל המבצעים. 

שיחה ו: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ויצא לא, יח) "מקנה קנינו"; ההוראה לכאו"א מהכתוב (שם ל, מג) "ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן… וגמלים וחמרים": תכלית כל העסק בענינים גשמיים הוא הוא כדי שיהי' "ויפרוץ האיש… מאד" - לעשות מהם עניני יהדות.

שיחה ז: הביאור בפירוש רש"י.

ע"ד המצב בארץ הקודש - מחאה נמרצת על כך שעשרות יהודים התכנסו לדיון האם… חברון היא "שטח כבוש"; גם הרבנים שביחס לשמיטה מפרסמים שחלק זה הוא ארץ ישראל, הרי ביחס לבטחון, מסתפקים; אין מקום לטענה שצריכים למסור את השטחים בגלל החתימה על ההסכם, שכן מלכתחילה לא היתה שום אפשרות לחתום על דבר שאינו שלו; מתולדת אדמו"ר האמצעי שאסף מעות עבור ארץ הקודש גם מעניים, יש ללמוד שגם במצב הכי קשה אין ספקות ביחס לארץ ישראל; יש לקיים את פסק דין השולחן ערוך ולא לגרום ח"ו למצב שבו "תפתח הארץ לפניהם" ר"ל.