שיחה א: ההוראה "לחיות עם הזמן", עם פ' השבוע, מודגשת בשבת שבה קוראים את כל הפרשה, בנדו"ד - פרשת מתן תורה. המיוחד שבפ' יתרו: שנקראת בזמן ד"תמידים כסדרן" (דלא כבחג השבועות) ובעבודת הצדיקים (דלא כבפ' ואתחנן); מתן תורה בפעם הראשונה הי' ברעש (ולימוד התורה בכל יום צ"ל "ערוכה ברמ"ח אברים" וכו'), וההוראה: הפצת המעינות צ"ל מתוך רעש "מיט א טומל און א ליארם", ואף שמהרעש דמתן תורה היו תוצאות בלתי רצויות, ה"ז משום שהרעש הי' קודם זמנו, משא"כ בנדו"ד; ולפועל - צריך לעסוק ב"מבצע תורה", ובכל המבצעים, ברעש גדול, וביחד עם זה - לזכור שאין זה "כחי ועוצם ידי". (ס"א)

שיחה ב: שייכות מיוחדת דכל עניני התורה ומצוות לבעל ההילולא דיו"ד שבט ("נתן נפשו . . נקראת על שמו") ובפרט כשמלאו שלשים שנה מההסתלקות ואעפ"כ לא עזב צאן מרעיתו, ויש להאחז ב"קליאמקע" שלו, לכתוב פדיונות ובקשות וכו'; בגאולתו (שהיא גאולת כאו"א מישראל) שלח המאמר "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה וכו'", וההוראה ברורה - לאסוף עשרה יהודים וללמוד עמם תורה. (סט"ו)

שיחה ג: המשך (מהתוועדויות יו"ד שבט וש"פ בשלח) ה"הדרן" על ד' מסכתות בני"ך - שייכות ענינם הכללי של כל אחת מהם ל"שלום בעולם", וההוראה לפועל: הוספה במבצעים ובהשפעה על אומות העולם. (סכ"ב)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יט, ב): "ויחן שם ישראל נגד ההר". (סנ"ב)

לקוטי לוי יצחק (ע' פב): בענין פעולת מ"ת בעולם; בכללות ענין הגימטריא. (סנ"ד)

המשך הביאורים בפירוש רש"י בפ' מקץ (בראשית מג, יא) - "בטנים" ובפ' בא (שמות יא, ד) - "כחצות הלילה". (סנ"ז)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י בפרשתנו. (סס"ז)

ע"ד מעלת עשרים שנה ללימוד התניא ברדיו. (סס"ח)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סס"ט)

הדרן על מסכתות בני"ך
דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו. 

ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד. 

מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי. 

סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.