שיחה א: מבין ריבוי עניני שבת זו, יש להתחיל ב"שמחה", בשייכות להפטרה "רני ושמחי"; ע"פ המבואר בתורה אור דבימי חנוכה היו ישראל במצב ד"בת" ("רק מקבל" וחולשה) לגבי "ציון" (וסימן למעלה) וגם מעלין בקודש באור - למעלה ממדידה והגבלה. ולמעשה - בחנוכה צ"ל (גם) שמחה עד לפריצת הגדרים. (ס"א)
שיחה ב: הנ"ל שייך גם תענית שעות (שהיתה בשבוע זה) כי השמחה מבטלת ענינים בלתי רצויים (ע"ד פעולת התשובה שע"י השמחה בשמיני עצרת ושמחת תורה); מעלת שמונת ימי חנוכה שתחילתה באות חי"ת (המרמזת על דברים לא רצויים) - יתרון האור מן החושך - וזוהי הנחמה היחידה על אריכות הגלות עד כדי כך. ויה"ר שלא יהא צורך בנחמה כי יקויים "ושמחת עולם על ראשם". (סי"ד)
שיחה ג: השמחה צ"ל במיוחד בפעולות ד"מבצע חנוכה" (ובכל ה"מבצעים") ובמיוחד - ביחס לנמצאים בבתי הרופאים ובתי האסורים; תוספת שמחה מיוחדת בפעולות בין אנשי הצבא והמשטרה, ועי"ז נוסף ב"תפול עליהם אימתה ופחד", כפי שראו בחומש, ועד שהנרות מאירים את הלילה כפשוטו וכן את חושך הגלות. (סכ"א)
שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מ, א) "אחר הדברים האלה" - לפי שהרגילה אותה ארורה כו'". (סכ"ח)
בלקוטי לוי יצחק (ע' קמה) בענין אות שי"ן של ד' ראשין. (סל"א)
המשך הביאור בפירוש רש"י בפ' וישלח (לג, ד) "וירץ עשו לקראותו". (סל"ב)
שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י (בפרשתנו). (סל"ט)
ההוראה בעבודה בפירוש רש"י - ע"ד גודל הזהירות אף בענינים הכשרים וע"ד אהבת ישראל. (סמ"ח)
הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סמ"ט)
סיום ההתוועדות (על אף ה"חובות"). (סנ"א)
אודיו