שיחה א: י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין דחג השבועות (כמ"ש אדמו"ר הזקן בסידורו, וצריך עיון: א) האריכות, ב) מדוע לא כתב לאחר שמונה עשרה) - מלשון השלמה, ובעיקר - מלשון שלימות; להוסיף ולהעלות בכל עניני חג השבועות ואע"פ שהיו בשלימות - מעלין בקודש; לנצל השעות שנותרו בי"ב סיון, לקיים ההחלטות הטובות שנתקבלו בחג השבועות.
שיחה ב: חשיבות לימוד הוראה בעבודת האדם מהקביעות בשנה שנמסרה לאדם; ביאור - בפנימיות הענינים - בפ' בהעלותך, הדלקת הנרות ומעשה המנורה ולימוד הוראה בעבודה מפרטי הדבר, בענין כהן גדול הנמצא לעולם בירושלים ובענין הדלקת "נר ה' נשמת אדם", בכאו"א מישראל.
שיחה ג: מעלת הקבעיות ביום ג' המוסיף בענין הפעולות ב"מבצעים" טוב לשמים וטוב לבריות; לימוד ממה שביום השלישי "תדשא הארץ דשא וגו'" - ע"ד חשיבות הפעולות עם הילדים והילדות שהם בצמיחה; לערוך כינוסים בשעות שנותרו עד לסיום י"ב סיון אע"פ שעד עתה פעלו בתכלית השלימות.
שיחה ד: השלמת הפעולות גם ע"י מי שעד עתה לא עסק כדבעי, כהוראת שיעור החומש בענין "פסח שני"; לבאר לילדים הענין ד"עס איז ניטא קיין פארפאלן".
שיחה ה: ע"ד עריכת כינוסי הילדים במקומות הקדושים בארץ ישראל; והעיקר בכל הנ"ל - המעשה בפועל.
אודיו