שיחה א: יום ח' דחנוכה נקראת "זאת חנוכה", ע"ש חנוכת המזבח בפועל (בדוגמת מחלוקת בית שמאי ובית הלל לגבי סדר ההדלקה ואף שיש מעלות בה"כח", מ"מ הלכה כבית הלל דאלזי בתר בפועל). והמעלה נראית בריבוי "נר מצוה - הדלקת ח' נרות - ותורה אור" - הקריאה בתורה; ההוראה לכאו"א - אף ששרויים בחושך הגלות ואף מי שעומד בדרגא שמיני עצרת אינו בחושך (בדוגמת השבי), הרי מצב הדור כולו פועל גם עליו, בכל זה "הוי יגיע חשכי" ועד שאומרים "זאת חנוכה", אע"פ שהמזבח אינו בגלוי כי כל הגלות היא רק לפי שעה ואינה מציאות אמיתית. (ס"א)

שיחה ב: הוראה מהפטרת השבת "ויעש חירום", "בית ראשון" - מעלין בקודש לגבי ההפטרה ד"רני ושמחי", בית ראשון; ההפטרה באה מתוך החושך - הגזירה שלא לקרוא בתורה ודוקא עי"ז נהייתה הוספה בתורה; לא קראו בתורה, בעת הגזירה מתוך מסירות נפש כי אינה מועלת למצות עשה - הביאור בזה; השייכות לש"פ מקץ שכולה מדברת לאחר ירידת יוסף למצרים ואעפ"כ  - ה"מפטיר" שלה הוא, "זאת חנוכת". וההוראה - הוראת חנוכה (הנ"ל שיחה א') היא בכל השנה כולה, כאשר עוסק בעניני העולם ובתוך חושך הגלות; שייכות הנ"ל לשבת. (סט"ז)

שיחה ג: המשך (מי"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת עוקצין - משניות, גמרא ותניא. וענינם בפ' וישב. (סכ"ה)

שיחה ד: ענין בפשוטו של מקרא שרש"י אינו מבאר - כפל הלשון בסיפור פרעה חלומותיו ליוסף. (סמ"ג)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מג, יא) "בטנים". (סמ"ד)

לקוטי לוי יצחק (ע' קסז) בענין ד' מלכי בית דוד. (סמ"ו)

המשך הביאור בפירוש רש"י בפ' וישב וההוראה לכאו"א בענין אהבת ישראל.(סמ"ז)

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סנ"ג)