שיחה א: פתיחת התורה באות בי"ת - בברכה - ובענין האור, וקבלת התורה היא לאחר "וישמע יתרו כו' עתה ידעתי" דעי"ז נפעל יתרון האור, והכוונה - "לעשות שלום בעולם"; פתיחת התוועדות יום ההילולא (שבו התגלות כל פעולות בעל ההילולא שנקודתם - הפצת היהדות) בברכת "ברוכים הבאים" למשתתפים שבאו כדי להוסיף בעניני תורה אור.
שיחה ב: מפתגמי בעל ההילולא "אַ יחיד איז אַ רבים" - דוגמאות לזה בהלכה, וההוראה - כאו"א יכול לפעול בכל העולם וא"צ להתפעל מכך שנמצא בגלות והוא יחיד כו' אלא ע"י פעולותיו מכריע את עצמו וכל העולם כולו כו'.
שיחה ג: הציווי "ואהבת לרעך כמוך" הוא מפני שכל ישראל הם גוף א' (כמ"ש בירושלמי) עד"ז צ"ל בעבודת כאו"א שכל עניניו - כולל מצוות לא תעשה והעבודה ד"בכל דרכיך דעהו" (שהם בדוגמת "לילה") - יתאחדו לדבר אחד, "לשמש את קוני" (הערב והבוקר ביחד - יום אחד)
שיחה ד: "הדרן" על מסכת ברכות, יבמות, נזיר וכריתות - "וכל בניך למודי ה'… ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"; שייכותו לד' הכתות בקריעת ים סוף ("נפול לים, נעשה מלחמה, נחזור למצרים, נצווח") - בהתאם לתוכן ד' המסכתות; ההוראה - צ"ל "דבר אל בני ישראל ויסעו", פעולה בעולם.
שיחה ה: תכלית כל הדברים - "המעשה הוא העיקר" - התעוררות ע"ד המבצעים; לימוד מסברות כ"א מהד' כתות לגבי המצב באה"ק, ולפעול - לקיים ציווי שולחן ערוך ולעמוד בתוקף כו' "שלא תפתח הארץ לפניהם" ח"ו.
שיחה ו: ע"ד שיעורי חת"ת; הדגשה בכל עניני ההילולא בשנה זו - "ויהי בשלושים שנה"; מגבית עבור "קרן תורה" והקב"ה יברך בעשירות כמ"פ ככה.
* * *
הדרן על מסכתות בני"ך
דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו.
ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד.
מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי.
סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.
אודיו