שיחה א: מבין ריבוי עניני השבת (הנמנים בשיחה בפרטיות) פתיחה ב"דבר מלכות": תורת הבעש"ט (שענינו כתר) אודות ברכת החודש בשבת זו; ביאור דיוק הלשון (בתורה זו) - "(היום קאי על ראש השנה שהוא יום הדין) יום דינא רבא", ושייכות לענין התשובה.

שיחה ב: "נצבים" (עמידה בתוקף) ו"וילך" (הליכה ממקומו) - הם שני הפכיים, ובחיבורן - נותן הכח לב' העבודות ביחד; (ביאור בפירוש רש"י שבאותה שעה נסתלקו ממשה "מסורות ומעינות החכמה"); ע"י שלימות הביטול אפשר לעסוק בשניהם בבת אחד, ובכללות - לימוד התורה וכו' - לעצמו, והפצת המעיינות - חוצה, וכן בכל המבצעים, הקמת הכוללים לזקנים, "שלחו מנות לאין נכון לו" קודם ראש השנה וכו'.

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לא, י) "מקץ שבע שנים" - "בשנה ראשונה של שמיטה כו'".

המשך (מש"פ תבוא) בפירוש רש"י על לשון הכתוב בכמה מקומות "אשר אנכי מצוך היום" (וכיו"ב).

שאלות בלקוטי לוי יצחק (פ' וילך, ע' תסא) - אודות מעלת עניית אמן. 

בפרקי אבות (ספ"ו) "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו" (ושייכות לכ"ה אלול - יום בריאת העולם). 

המשך הביאור בפרקי אבות (פ"ו מ"ב) "כל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה…"; וההוראה: ע"ד חיוב לימוד התורה גם ע"י מי שאינו לומד באופן ישר כו'; התעוררות ע"ד הוספה בלימוד התורה בכלל ובמיוחד - ב"תפארת בחורים", "תפארת זקנים" ו"חכמות נשים".

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י (בפרשתינו) עה"פ (לא, י) "מקץ שבע שנים"; וההוראה - בענין השמיטה בזמן הזה ברוחניות - הוספה בלימוד התורה.

 ע"ד צדקת "כולל חב"ד" (בקשר ל"דינער").

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק, וההוראה: ע"ד גודל הזהירות בעניין אמן.

הביאור בפרקי אבות - אודות גילוי עצמות הקב"ה, כביכול, "בעולמו" ושייכות ל"מילי דחסידותא", שייכות הפרק ד"קנין תורה" ל(שבת שלפני) ראש השנה.