שיחה א: ביאור בשייכות הכללית דד' עניני השבת (פ' משפטים, מברכים החודש אדר, מחר חודש ופ' שקלים) ליום ההילולא יו"ד שבט, ששייך לכאו"א מישראל, ושייכותם הפרטית לכל א' מד' מסכתות בני"ך שעליהן נערך ה"סיום" ביום ההילולא (כנ"ל), וההוראות בעבודת כאו"א; שייכות ההוראה דמחר חודש, היום אע"פ שצ"ל "פנימי" ושקוע לגמרי בכל דבר שעושים, כסיפור הידוע ע"ד הרשב"א. (ס"א)

שיחה ב: שאלות בפירוש רש"י עה,פ (כג, טו): "חודש האביב". (סל"א)

בלקוטי לוי יצחק (ע' פט): בענין עירוב חסד וגבורה - בבשר וחלב ובשעטנז וכלאים. (סל"ב)

המשך הביאור בפירוש רש"י בפ' בשלח (יד, י): "וישאו בני ישראל את עיניהם" בענין ראי' ושמיעה והביאור בפנימיות הענינים. (סל"ז)

שיחה ג: הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סמ"ז)

הביאור בפירוש רש"י בפרשתנו. (ס"נ)

ביאור בפירוש רש"י בפ' בא (יג, ד): "בחדש האביב" - "וכן הוא אומר מוציא אסירים בכושרות". (סנ"ד) 

ע"ד ההשתדלות וההתעניינות בביאורים בפירוש רש"י. (סנ"ה)

התעוררות ע"ד המבצעים. (סנ"ו)

שלילה מוחלטת של ה"טענה" אשר כיון שהתורה ניתנה במדבר אין צורך בארץ ישראל ח"ו, ואדרבה - התכלית דיציאת מצרים היא "והוצאתי גו' והבאתי אתכם אל הארץ גו'"; ע"ד איסור החזרת השטחים ר"ל והצורך לקיים את פסק דין השולחן ערוך ולמנוע את פתיחת הארץ לפניהם ר"ל.

הדרן על מסכתות בני"ך
דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו. 

ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד. 

מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי. 

סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.