שיחה א: הענין המיוחד דשבת מברכים החודש הוא בענינים המיוחדים של החודש - י"ז וי"ב-י"ג תמוז (ששייך לכל ישראל), הקשורים זה בזה: א) הלימוד מי"ז תמוז הוא עד כמה צריך ליזהר גם ב"סייג" לתורה (בדוגמת חומת העיר), וגאולת י"ב תמוז היא גם ל"אשר בשם ישראל יכונה" (הדרגה הנמוכה בישראל), ב) התענית הוא, בעבודה, מיעוט התענוג בגשמיות והגאולה היא ע"י שאינו מתפעל, בעניני יהדות אף ממלוכה אדירה, ג) הכח שי"ז בתמוז יהפוך לששון ולשמחה הוא י"ב תמוז - הקדמת רפואה למכה; ההוראה - ילך לבטח דרכו לעמוד בתוקף אף על "סייג" בתורה ומצוות, והעיקר - שיבוא בפועל. (ס"א)

שיחה ב: קביעות בכ"ג סיון, היום בו נכתב ונשלח ביטול גזירת המן, מדגישה העמידה בתוקף על תורה ומצוות. (סי"ט)

הוראה מפ' שלח - לא לשמוע לטענת היצר הרע (אף אם בא, כביכול, בשם משה רבינו) הטוען ש"עז העם" וכו' ואי אפשר לעסוק בענין "הארץ", אלא צ"ל "בכל דרכיך דעהו". (סכ"ג)

שיחה ג: שאלות בפשוטו של מקרא (שרש"י אינו מבאר) - עה"פ (יד, יב) "אכנו בדבר" (ותשובת משה) "ואמרו הגויים". (סל"ו)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' שעה) - "זכאין אינון ישראל מעמין עכו"ם" (סל"ז)

שאלות בפרקי אבות (פ"ג) - שייכות מאמרי ר' עקיבא לאומרם. (סל"ט)

ע"ד "מיהו יהודי"; החובה לקרוא לילד וילדה בשם יהודי דוקא. (ס"מ)

שיחה ד: הביאור בפשוטו של מקרא. (סמ"ט)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סנ"ה)

המשך הביאור בפשוטו של מקרא. (סנ"ח)

הביאור בפרקי אבות. (סנ"ט)

ההוראה (מתולדות ימי חיי רבי עקיבא, ובקשר לי"ב תמוז) ע"ד קירוב כאו"א מישראל גם מי שנמצא במצב הירוד ביותר. (סס"ז)

טענת "שלום עכשיו" - למסור שטחים לידי אומות העולם תביא סכנה בפועל, ר"ל בדוגמת חטאם של המרגלים; יש ללמוד מחג הגאולה י"ב תמוז לעמוד בתוקף וע"י כך תבוא גאולה שלימה.