שיחה א: השייכות המיוחדת דשבת זו לתורה (שבה מתעלים ימי הפורים שבהם "קיימו מה שקבלו", וקורין פ' פרה - "זאת חוקת התורה") ולתפלה (- יום כ' אדר בו היתה תפלת חוני המעגל). וההוראה - לנצל הכחות הניתנים ולהוסיף בקביעות עתים תורה ובעבודת התפלה. (ס"א)

שיחה ב: תמי' גדולה (וגדולה עוד יותר - מדוע אין עומדים על כך): איך אמר שלמה המלך על פרה אדומה "אמרתי אחכמה והיא רחוקה", והרי בקבלה, חסידות וכו', ישנם ביאורים ע"פ פנימיות הענינים וגם ע"פ שכל. (סי"ב)

ההוראה דפ' פרה - צריך להתנהג באופן ד"זאת חוקת התורה" - בכל עניני התורה יש להתעלם מכל החשבונות ולטהר את כל ישראל, אף את מי שצריך ללמוד עמו א-ב וכו'. (סט"ז)

בדא"ח מבואר הענין הכללי שבסיפור חוני המעגל ויש לעיין בפרטי הדבר; ההוראה - גם עתה (על אף ההדגשה בענינים אחרים) יש לעסוק בעבודת התפלה במסירות נפש. (סי"ט)

שיחה ג: יש להשלים את הענינים דהתוועדות דיום הפורים (ביאור מאמר רז"ל "צדיקים מדקדקין על פחות משוה פרוטה"); התעוררות ע"ד "קמחא דפסחא", שלילת הסברא ללמוד מאי הדיבור על כך; אין לכתוב "צעטל" על כל דבר ולהמתין למענה מפורט אלא תחלה יש לפעול במעשה; התעוררות ע"ד כל המבצעים. (סכ"ה)

שיחה ד: יש לעיין מהו הכלל בענין פירוש רש"י על הפסוקים שנכפלו (מתי כופל פירושו ומתי לא). (סל"ב)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ל, יג): "עשרים גרה השקל". (סל"ד)

לקוטי לוי יצחק (ע' קלו): בענין אמירת דבר בשם אומרו. (סל"ו)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י (סל"ח)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סמ"ב)

דיוקים במגן אברהם ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (או"ח סקנ"ו). (סמ"ג)

אירוע הימים האחרונים מוכיחים באופן גלוי הנראה לעיין כל, כיצד ההנהגה ד"לא יכרע ולא ישתחוה" הביאה לנסים גלויים; יש ללמוד מכך על להבא - ליישב מיד את כל גבולות ארץ ישראל ולא להכנע לשום לחץ, ואדרבה - "יוצאים עליהם בכלי זיין וכו'" אף בשבת; הטענה שדי בתורה שניתנה במדבר ואין צורך בארץ ישראל, ר"ל, טענה כזו היא היפך התפילות דכל יום, שבת ויום טוב - "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".