שיחה א: ח"י אלול יום הולדת שני המאורות הגדולים - הבעש"ט ואדמו"ר הזקן; אע"פ שלכאורה זה ענין נעלה ומופלא ורוחני וכו', מ"מ צריך להיות קשור במעשה בפועל, שהרי "המעשה הוא העיקר"; ביאור בהא שאפשר לומר על דבר אחד בתורה ש(המעשה) הוא העיקר. (ס"א)

ההוראה מח"י אלול קשור בשמות בעלי יום ההולדת - הבעש"ט - שמו ישראל - א) "כי שרית עם אנשים ותוכל" שהמלחמה הוא באופן ד"שרית" אע"פ שאינו יודע אם יהי' "ותוכל"; דיוק הלשון "אע"פ שחטא ישראל הוא"; ב) ישראל אותיות "שיר א-ל" - שהיציאה למלחמה צ"ל מתוך שמחה. (ס"י)

שיחה ב: שמו של אדמו"ר הזקן - "שניאור" - ב' פעמים אור, ענין האור אינו מציאות בפני עצמו, אלא הוא מאיר את שאר הענינים בכדי שלא יכשלם בעץ ובאבן; אור מסמל ענין התענוג בקיום התורה ומצוות, ע"פ הנ"ל ביאור כהמבואר בהמשך תרס"ו בענין עבד פשוט. (סכ"ג)

העילוי והחידוש שיש לעבודת אדמו"ר הזקן (שניאור) לענינו של הבעש"ט שהמצוות הם "באלויכטענע מצוות"; ועפ"ז מובן למה שנשמת אדמו"ר הזקן הי' צריך "נשמה חדשה" (ולא המשך לנשמת הבעש"ט) שהוא ע"ד ש"הסבר פנים יפות" במצוות נתינת הצדקה שהוא מאיר בפנימיות נותן הצדקה הוא למעלה מהמצוה עצמו וכן בה"אור" שנתוסף בכל המצוות ע"י ("שניאור") אדמו"ר הזקן שהוא למעלה מהמצוה; ביאור בהשם "זלמן" שהוא אותיות "לזמן". (סל"ב)

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כו, יט) "ולהיותך עם קדוש כאשר דבר". (סמ"ג)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כו, טז) "היום הזה ה' אלקיך מצווך" - "בכל יום יהיו בעינך כחדשים". (סמ"ה)

שאלות בפרקי אבות (פ"ד מט"ו) "הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים. (סמ"ח)

שאלות בלקוטי לוי יצחק הערות לזהר (ח"ג ע' שפז) בענין "היום הזה נהיית לעם" - שהיום הזה הוא ראש השנה. (סנ"א)

כ"ה אלול, הרי הוא רק בחינת "כה" - כחדשים, משא"כ "זה" - חדשים ממש הוא ענין ראש השנה, ההוראה בענין לימוד התורה שיכול להיות כה בלי "בכן"; ענין הלימוד שישים פעמים ובאותו חיות. (סנ"ד)

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י (כו, יט). (סס"א)

ביאור בדבר מצוה בקשר עם ז' מצוות בני נח, שבן נח מענישים בלי התראה, לפי שזהו כל מציאותם. (סס"ח)

בענין "ואתם תהיו לי סגולה" - "אוצר חביב… כלי יקר… שהמלאכים גונזים אותם" מהו התפקיד באוצרות כשגונזים אותם. (סע"ג)

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סע"ז)

שלילת ענין מינוי נשים לרבנות. (ס"פ)

המשך הענן "כה" ו"זה". (ספ"ב)

בענין תפארת זקנים - לוי יצחק, ותפארת חכמת נשים. (ספ"ד)

בראש השנה צריך להיות "אכלו משמנים ושתו ממתקים" שהוא הענין של "כה" שתוק "זה" שהוא למעלה ולגמרי מאכילה ושתי' סתם. (ספ"ז)

ביאור בהא שאדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו (או"ח סתקפ"ג ס"ד) מביא אכלו משמנים ושתו ממתקים "וכן כתוב בעזרא" אך שאין דרכו להביא מקורות לפסקיו. (ספ"ח)

התעוררות לעזור לצרכי אש"ל עבור האורחים. (סצ"א)

שיחה ו: הביאור בפרקי אבות. (סצ"ג)